דמיינו שיש פה כותרת קיטשית. כמו "החיים שלי ואני" או איזה ציטוט של גאנדי

התקופת מבחנים הזאת בולעת אותי ואין לי ממש לא זמן ולא חשק לכתוב כאן. עברתי כבר שני מבחנים מתוך שישה ומחר המבחן הבא שלי. 

הזמן עובר ועובר יפה ועוד 173 יום אני משתחרר. את האמת שאני חושב שהאימפקט של העזיבה שלי הוא יותר פסיכולוגי בגלל שכל יום שעובר מתחיל להימאס לי יותר, וזה די משעשע כי תאכל'ס היה לי טוב ב-4 שנים ששירתתי במקום הזה. אני חושב שככל שאני אגיע לתאריך השחרור המיוחל השנאה שלי לשגרה המשעממת תעלה בצורה לינארית (או אקספוננציאלית, רחמנא לצלן) וככה גם הרצון שלי כבר לגמור עם זה. 

בינתיים אני משדר עסקים כרגיל. לא זורק ז' במיוחד, עובד בשעות הרגילות ובא לכל הדיונים.

חבל שאי אפשר להריץ את הזמן עד חודש יולי הקרוב בשלט. 

נ.ב - החזרתי את האייקון המיתולוגי שליווה את הבלוג שלי במשך משהו כמו 8 שנים. סתם כי היה נראה קצת ערום להיות בלי אייקון :) 

א.מ.ל

(אין מה להוסיף למתקשים)