דמיינו שיש פה כותרת קיטשית. כמו "החיים שלי ואני" או איזה ציטוט של גאנדי

לפעמים, כשאני פותח את הברז וממתין שהמים התחממו, אני מביט בעצמי במראה. 

מסתכל לעצמי על העיניים, על הבתנוכו, מסתכל ורואה את עצמי, ז"א, את עצמי בכהה, מתבונן בעצמי מתבונן בעצמי.

הראש שלי כואב בתקופה האחרונה. לא קל לשלב את הלימודים עם העבודה. כאילו, לפעמים אני מרגיש שאני זרוק בתוך מבוך ואני לא מצליח למצוא את עצמי מרוב כל העומס. אני רץ ממטלה למטלה, מה שבהתחלה הלהיב אותי והעלה בי את האנדרנלין עכשיו התחיל כבר לעייף אותי. 

ואז באה ה'. אני לא יודע כמה זה עוד יימשך, אבל התחושה היא שזה ייגמר בקרוב. זה לא נועד לקרות. 

זה פעם שלישית שזה קורה לי, ההתלהבות של ההתחלה ואז כבר אין לי כוח. 

טוב יאללה. שעה ללמוד ואז שעה בחד"כ ואז למיטה עם האקסבוקס.