קראתי את זה וזה פשוט כ"כ נגע בי. כמו איזה קטע מספר, או סרט, שכותבים בכוונה תחילה כדי שזה ישמע ככה.
"אני קצת עצובה ואולי אפילו לא קצת כי כשאני חושבת אל זה שלא כל הילדים נולדים בארץ אחת ונוסעים לאחרת ואני חושבת שלמה דווקה אני. אני יודעת שאצתרך לחזור לחיים שאני שונאת. אני אצתרך לחזור ללכת לבית -הספר"
כינוי:
mashu
בבלוג זה
בכל הבלוגים
