לאלוהים תמיד היו 4 יתרונות על בני האדם:1. הבנה
2. יכולת שליטה
3. ניבוי
4. אינסופיות
מתוכם, רק הרביעי באמת יתרון, כי רק הוא הופך את שלושת הראשונים ליתרונות אמיתיים, באופן הבא:
1. הבנה של הכל (מבין את כל הדברים)
2. יכולת שליטה בהכל (יכול לשלוט על כל דבר אם הוא רוצה)
3. ניבוי של הכל (אלוהים יודע את כל העתיד)
לולא היתרון הרביעי, אלוהים הוא בדיוק כמונו, כי גם אנחנו מבינים, גם אנחנו יכולים לשלוט על דברים, וגם אנחנו יכולים להפיק ניבויים. ואפילו חיות יותר פרימיטיביות מסוגלות לדברים האלה.
מה שאני מנסה לומר כאן, זה שאפשר לסכם ולמצות את כל היתרונות והגדולה של אלוהים על בני האדם במושג אחד - "אינסוף".
אני אומר כאן שבני האדם צריכים את אלוהים (בין השאר) כי הם מוגבלים, והוא לא. הם יכולים רק חלק, והוא יכול הכל.
אבל מה אם עושים זום אאוט, ומתבוננים באבולוציה כולה, לא רק בנו כבני אדם?
מדענים היום אומרים שהידע והיכולת האנושית לא מתקדמים בקו ישר, אלא מאיצים כל הזמן.
אנחנו מבינים יותר ויותר את עצמנו ואת הסביבה, שולטים יותר ויותר בעצמנו ובסביבה, ומנבאים בצורה מוצלחת יותר ויותר את העתיד.
אם נניח שהאנושות תשרוד, ותמשיך להתפתח, ואם נניח שהידע ביקום מוגבל, אפשר אולי להניח גם שעוד אינסוף שנים האבולוציה, התרבות, תדביק את הפער בין אלוהים לבין היצורים.
אלוהים חולש על האינסוף, ואילו אנחנו כתרבות, כאבולוציה, שואפים לאינסוף. אולי זה תמיד יהיה כך, אבל אני רואה יום, ובו ההבדל יהיה סמנטי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
