It's my life, it's now or never. I AIN'T GONNA LIVE FOREVER.

תיאטרון. לא מבקשת שומדבר מעבר לזה.

עם כל התקופה הזאת, זה באמת המקלט היחיד.

אז היום שיחקתי עם כולם. עם עצמי, עם עצמי המתוסבכת, עם חברה שלי, עם עוד חברה, עם אמא שלי ועם כל אלה שלא מבינים.

איך?

תיאטרון. לכו תבינו...

התחלתי טיפול.

למשך כמה חודשים.

וסתם יש לי חשק לחזור לכתוב פה קצת

עם או בלי קשר לטיפול...

פשוט בא לי לכתוב

אם זה מוצא חן בעיני אנשים או לא? זה כבר לא כלכך מעניין אותי...

לא יודעת למה זה כלכך הפריע לי מלכתחילה.

ועכשיו, ברשותכם,

אני הולכת לעשות שיעורים בהיסטוריה, לסיים עבודה באנגלית, מקלחת

ולישון (חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח)

-מל.