נכון שהרבה זמן לא עדכנתי, אבל עדיין מתחת ל40 קילו העגולים שלי אני קיימת.
כבר אני לא שמנה בגוף, רק בראש והמרדף ממשיך ואני כנראה לא אפסיק עד שאמות.
אני לא יכולה כבר לעשות ספורט כי כואב לי הגוף, אני לא יכולה לאכול כי הקיבה שלי דוחה את האוכל.
אני לא יכולה עוד לחיות, אני עכשיו לבד בבית ואני חושבת שהדבר הכי נכון לעשות זה להתאבד.
נמאס לי כבר מהגוף שלי , נמאס לי מהאישיות המחורבנת ומהמחשבה הבלתי פוסקת על הרגלי האכילה שלי.
זה הזמן להיפרד חברים.
אני רוצה להגיד תודה לכל המגיבים וגם להגיד תודה פעם אחת להורים שלי שאוהבים אותי ואני יודעת שמותי יצער אותם, אבל אין לכם בשביל מה להילחם על חיי כי אני לא מעוניינת לבילחם עליהם. אני מצטערת על מי שהפכתי להיות, רציתם רק ילדה רגילה ויצאתי כמו שאני מבלי לבחור, אני מצטערת אבל אוהבתותכם כל הזמן.
למשפחה היקרה שלי אני אתגעגע אל כולכם אבל עדיף לי לשמור עליכם מלמעלה מאשר שאתם תשמרו עלי כל הזמן פה.
החבילה של האופטלגין לידי אני מקווה ש45 כדורים יעשו את העבודה.
להתראות לכם.