אני ממש מצטערת על האיחור.. היו לי בעיות בבית ספר, ו.. טוב לומשנה. מי שיש לי אותו באייסי כבר יודע..
זה פשוט מפחיד להיות שם. כל שניה שואלים אותי למה השעו אותי. ואת חלקם הגדול אני בכלל לא מכירה :S
מחר מבחן באנגלית, אני דוחה אותו.. כל היומיים האלה הייתי בטלפונים. אז הנה, פרק חדש.. ולמה אתם לא מגיבים ? :[
~ פרק 5 ~
היינו כ"כ קרובים! החמש שניות האלה נראו לי כמו נצח.
אפילו לא חמש שניות, שתי שניות. אילון נרתע לרגע, והבין באיזה מצב אנחנו, וישר התרחק.
אני נשארתי באותו מקום, לא זזתי אפילו לחצי שניה. הייתי בהלם טוטאלי. רק מעצם המחשבה שאני ואילון היינו קרובים כל כך.. והפעם, לא באמת או חובה..
אבל אני תמיד מנסה לא לפתח אשליות, והפעם גם לא היה לי אפשרות לזה.
הוא ישר התרחק, זה בכלל קרה בטעות, וגם.. אני לא יודעת, הרגשתי כאילו הוא נגעל ממני.
זה כל כך הוריד לי את הביטחון!
גם ככה הביטחון שלי על הקרשים, ועוד עכשיו ?
"נו ענבל!" קטעה אותי מהמחשבות לירון.
"מה ??"
"אני קוראת לך שעה! על מה את חושבת?"
"על כלום! מה זה משנה?" נלחצתי, אבל ממש. תחשבו שחברה הכי טובה שלכם תדע שאתם מפנטזות על החבר שלה.
"טוב."
"אז מה רצית?"
"את רוצה ארטיק?"
"יאא! כןכןכןכןכן! " אמרתי בהתרגשות, כאילו שמעולם לא טעמתי ארטיק. "אילון, אתם רוצים ארטיק ?" שאלתי אותם מתי שאני ולירון יצאנו מהבריכה.
"אממ.. כן, אנחנו כבר באים.."
הלכנו לקיוסק הזה שבתוך רחבת הבריכה, ואני הזמנתי לשם שינוי כיפלי בטעם " צ'יפסים קטשופ ".
לירון הזמינה ארטיק תותי פרוטי, ואילון ואיתמר עדיין לא הגיעו.
"או, הנה אתם !" אמרתי כשהם פתאום באו. " מה נתקעתם שם הרבה זמן ?" המשכתי.
"סתם, דיברנו קצת" אמר איתמר
" איזה זקנות רכלניות אתם !" אמרתי וכולם התחילו לצחוק. "יאללה, בואו שבו." המשכתי.
הם התיישבו על ידינו, הזמינו צ'יפס ואח"כ ארטיק.
אחרי שכולנו סיימנו לאכול, חזרנו לבריכה. היה לנו כ"כ כיף, עד שהגיע 7 בערב והתחיל להחשיך, כולנו הסכמנו שהיה כבר צריך ללכת. הזמנתי לי מונית, והתארגנתי לצאת.
ממש כמה דק', לפני שהייתי צריכה ללכת, היה בא לי ארטיק.
" יו לירון בואי איתי שניה לקנות ארטיק, פליז ! "
" טוב.. בואי "
היה תור ענק. אז נאלצנו לנסות להידחף שם ולחכות.
" ענבל ענבל ! " קרא לי איתמר מאחור.
" מה ?" יש מונית בחוץ, היא כבר עומדת לנסוע ואני חושב שהיא שלך "
"תגיד לו לחכות!!" דחפתי את כולם, הגעתי לתור, קניתי לי ארטיק ויצאתי.
"בי.." אמרתי ביציאה
"אין לי איך ללכת.. אולי.. אולי אני יבוא איתך ?" אמר לי אילון.
כן, אני יודעת. קצר, בלי תוכן. ככה אני כותבת, אני לא יכולה לשנות.. אני ממש מצטערת..
אני מקווה שיצא יפה לפחות (:
33>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
בלוג הסיפוריזם P: