ומה אתם חושבים שהוא מרגיש...

עברתי על הרשימה בפלאפון שלי כדי להזמין חברים קרובים להופעות ברוק העצמאות.

הגעתי אל שמך, עמדתי לעבור הלאה, ופשוט לא יכולתי.

 משהו כ"כ עצר אותי שם באמצע.

כ"כ רציתי שתהיי שם מעברו השני של הקו ולהזמין אותך להופעות ולהינות ביחד!

אבל את כבר לא שם, את כבר לא...

לא איתנו, לא בגלגול הזה, לפחות.

האם משהו בעולם יכול למלא כזה מין חלל שנוצר לי בלב?!

גם כשמרגיש לי שכן, הזיכרון עדיין מעלה בי כאב...

                                      טרי! שמרי עלינו! הי"ד!

עריכה: נקווה שנצליח לחגוג גם בלעדיה, נקווה שהכל יהיה בסדר כמו תמיד.

מקווה לראותכם שם כולכם היום בערב!

מוש השור.