ומה אתם חושבים שהוא מרגיש...

אין לי שמץ מאיפה להתחיל את הסיבוך אז אני פשוט אכתוב הכל מנקודת מבטי האישית והילדותית, המאורעות מתחילים לפני כחודש וחצי.

אוקיי אז ככה, היינו באיזה מקום אני והיא, ידידה של שנינו ומישהי שנתקעה בלילה ללא מקום שינה, אותה אני מכיר מפה ושם לא היכרות רצינית, היא נורא נחמדה, שובבה וחברותית, לפעמים מצטנעת לפעמים מוחצנת, לפעמים בטבעי לפעמים מחמצנת, לרוב היא בלונדינית כי זה צבעה הטבעי.

אז ישבנו שם והשתעממנו לנו בשקט, החלטנו שיש לידידתנו סקסוק אז נשחק "אמת-או-חובה". ההיא שנתקעה מרגע וזה ואילך בפוסט זה: "ת'", לא רצתה להשתתף כי היא שונאת מגע עם אנשים..., אז שיחקנו אני, הידידה והיא, החמודה.

התחילו כמובן שאלות הזויות על סקס וכדומה, והגיע משימה ממני אליה ורציתי לראות אם היא רצינית בקשר לזה שהיא מנשקת בנות..., באותו הזמן היה לה חבר לכן לא יכולתי לאמר לה לנשק אותי, למרות שבכל-מקרה לא הייתי אומר דבר כזה. אני לא מסוגל לתת משימות שכאלה על עצמי, הייתי נותן לה לנשק מישהו אחר בטח אם היה מישהו אחר..., טוב קיצור נחזור לענייננו.

שאלתי אותה אם היא תוכל לנשק את הידידה והיא אמרה שהאי צריכה לשאול את חבר שלה כי  בתור מישהי שמגדירה עצמה דו מינית זה ייקרא בגידה באותה הצורה, אז היא שלחה לו הודעה כי הוא היה באמצע מסיבה של אבא שלו משהו..., וחיכתה לשתשובה, ואמרה לנו שאם הוא לא חוזר אליה תוך חמש דקות אז היא תנשק אותה... אז חיכינו ובינתיים דיברנו על כל מיני שטויות..., בסוף הוא מחזיר לה תשובה ואומר שאין לו בעיה שהיא תנשק את הבת ושהוא שמח שהיא שאלה אותו קודם, ואז הוא שלח עוד הודעה ואמר שגם אין לו בעיה שהיא תנשק את הבן, מוזר. אני אפילו לא זוכר שהזכרתי את זה, לא אמרתי שתשאל אותו..., בקיצור, הייתי בדילמה צינית ביותר, את מי לתת לה לנשק!? אני לא יכול להגיד אותי, ואני גם לא בטוח שאני רוצה, זה תמיד נחמד לראות שתי בחורות מתנשקות!

אז ביקשתי מת' מטבע של חצי שקל והטלתי אותו, הוא עף משהו כמו שניים וחצי מטרים באוויר ונחת על הרצפה בקול קרקוש מתכתי, קיפצץ משם הלאה לכיוונה ההיא ונחת לה על הברך, הוא נחת על נבל, ההיפך מהבחירה של הידידה, זה אומר שהאני הולך לנשק פה מישהי היום.

נורא התרגשתי משום-מה, כנראה שהרבה זמן לא יצא לי לנשק מישה יפה שכזו..., היא נראית כמו דמות מקומיקס!

כמו פיה מאגדות!

כמו..., אהההה..., קשה לי לנסח במלים מה שהרגשתי אז, אבל מה שבטוח זה היה מהנה מאוד!

בסוף התנשקנו. נשיקה גרועה אם יורשה לי לומר..., גם היא חשבה ככה..., לא ממש הציק לי, סוף הערב אספתי לביתי הצנוע את ת' כי לא היה לה איפה לישון..., ולא ממש חשבתי על כל היום ההזוי שעבר עליו, למרות שהתלהבתי, בכל-זאת, לא כל יום יוצא לך לנשק מישהי שכמוה! מוכשרת ויפה כ"כ! עם להקה משלה והגל! כותבת מעולה למרות שלא תמיד מוגדר... חכמה ונבונה! טוב אני מתחיל להבהיל את עצמי, הבטחתי לא לחשוב עליה...

חודש עבר מאז..., או כך היה נדמה לי..., ל"ג בעומר, אני משועמם שומע מחבר שיש משהו במקופ מסויים, הולך לשם..., עוד זוכר את הפלאפון שלה בע"פ מאותו הערב, סתם כי התלהבתי שיש לה מספר מגניב..., וכי זה כיף להשוויץ בזיכרוןם שלך לפעמים...

הלכתי למדורה של החבר'ה ההם, היה משעמם ברמות מטורפות!

פתאום מי מופיעה?! ההיא! היפה כמו מלאך או כמו לבנה במילואה בליל-ירח כמעט מלא של ל"ג בעומר!

למרות שלא ראו את זה כי היו ענני עשן שהסתירו הכל, כמוהם גם היא, היה משהו עצוב בפניה אותו זמן, למרות השמחה שהייתה מרוחה על פרצופה בהתחלה, בהמשך היא הסבירה לי שממש מוזר לה איזה קטע עם חבר שלה..., ואמרתי לה שהיא פשוט צריכה להינות ולשכוח מכל השאר.

אז השגתי לה קצת וודקה ומיץ בכישוריי דיבורי וחברותי..., היא בהתחלה עוד לא שתתה וקיבלתה ממנו הודעות, או יותר נכון, עליו, מסתבר שהוא "בגד" בה, למרות שלאחר מכן הוא הכחיש, הוא היה עם מישהי אחרת שבועיים קודם לכן..., ילד מפגר, איך הוא בורח מדבר שכזה כאשה הוא נמצא לו מול העיניים?! אבל זו כבר בעייתו ואותי זה לא מעניין ניסיתי לשמח אותה, אמרתי לה שטויות ניסיתי לעזור לה לפרוק מהלב את כל הבעיות..., היא לא ממש זרמה ולא רצתה לשבת, בסוף היא שאלה אותי אם אני רוצה ללכת לסיבוב, אמרתי לה שכן למה לא, שמנו ת'דברים שלה בשמירה בצד, והלכנו לדבר על כל מה שעובר עליה, פתאום מגיע מישהו שהתחיל איתה כבר הרבה זמן ומחליט להצטרף לסיבוב, טוב אני לא אאריך, אבל היא הזמינה אותי לכן, היא בעלת ההחלטה בנושא, הוא הצטרף לסיבוב ואחרי שחזרנו הוא לרח אותה לבד לסיבוב נוסף, הרגשתי כמו עופרת מחלחלת לי לתוך הלב בכל מקום שהשם שלו מופיע בו!

כ"כ רציתי לשרוף אותו..., ואני אף-פעם לא מרגיש ככה כלפי חברים, הוא חבר טוב שלי!

עכשיו ככה, הם התחילו ללכת ושאלתי אם אפשר להצטרף, התחלנו ללכת ואז הוא פשוט ניפנף אותי משם! ברמיזה עילגת של ,תגיד לא קוראים לך שם או משהו?!

אז פשוט לקחתי ת'רגליים והלכתי..., קיוויתי שהם יחזרו מהר!!!

כל שתי דקות בערך הסתכלתי לכיוון שאליו הם הלכו..., אכלתי סרטים שהיא כלואה שם ורוצה לברוח ממנו ורק מחכה לי, ממש רציתי לקום וללכת לעזור לה... אבל ההיגיון אמר שהכל טוב, למה שיקרה לה משהו...

אז ישבתי וחיכיתי, ישבתי וחיכיתי.

משהו כמו חמישים פעם הסתכלתי לשם לפני שהם חזרו...

רציני כאילו, שעה וחצי פלוס זה משהו כמו 100 דקות, חלקו בכל שתיים שהסתכלתי זה חמישיפ פעם! חחח...

אחרי שהם חזרו היא הייתה צריכה ללכת, היא אמרה שהיא נוראה נהנתה מחברתי דבר שעשה לי קצת חמים ונעים על הלב.. אחרי מה שהרגשתי בגלל ההוא..., ורמזה לי שהיא תשמח לשמור על קשר, רציתי לצעוק בטיפשות משהו כמו "היי גם אני אשמח!" אבל זה הכל נשאר בגדר רצון..., היא אמרה לי משהו כמו "טוב אז אממ תתקשר אליי, יש לך את המספר שלי..." הסתכלה עליי והרימה אצבע לכייוון הרקה שלי, נגעה בה ואמרה לי בפרצוף של חתלתול: "פה! אני אשמח לדבר איתך..."

אז יום אח"כ שלחתי לה הודעה ושאלתי אם עכשיו זה יהיה זמן טוב להתקשר.

היא ענתה לי שכן.

אז התקשרתי ופיפטנו שטויות כהרגלינו בקודש!

בכל-אופן, היא אמרה לי שגם היא נורא לא אהבה את הרעיון של להיות לבד בחברת ההוא מאתמול, ורק חיכתה שאני אבוא לשם לקחת אותה או משהו כזה... הרגשתי כ"כ רע על זה, ויחד עם זאת, הרגשה אחרת זחלה לי לבית-החזה, הרגשתי ממש טוב פתאום, היי, אמרתי לעצמי, היא ממש חושבת עליי בצורה רצינית ואצילית שכזאתי, הרבה זמן שלא שמעתי דברים יפים שכאלה..., היא סיפרה לי שעשה לה טוב לדבר איתי, ואמרתי לה שאני שמח לשמוע ושהיא מוזמנת תמיד להציק לי בבעיות שלה...

אוקיי עכשיו אנחנו כבר בסיפור אחר לגמרי, משהו התחיל לבצבץ ביננו מבחינה רגשית, נהיינו חברים ממש טובים, ידידים שכאלה, מדברים על הכל גלויים ועוזרים, אוהבים ואדיבים..., לא יודע מה לומר עוד אבל זה מה שאני לפחות הרגשתי, הרבה מאוד כימיה בריאה ונושמת לבד.

הזמנתי אותה עוד באותו יום ללכת קצת לים אם מתחשק לה, או שזה כבר היה יום רביעי... הימים מבולבלים לי נורא בגללה..., היא כזאת גורמת לי לאבד חוש זמן וכיוון כל פעם שאני מדבר עליה או  נמצא לידה..., היא שולטת בי יותר משאני שולט ברצונותיי, והיא לא שולטת בי בכלל, מה זה אומר על המצב שלי עם עצמי?!

הלכנו לים, ישבנו ודיברנו, היה נורא נחמד, היא הייתה ממש כוסית! פצצה ברמות מטורפות, רציתי לךהגיד לה את זה אבל לא היה לי נעים ממנה... היא כזו חמודה!

אבל כוסית!

גם יפה, כמו תמיד, גם כוסית! גם שובבה וגם חייכנית, מה כבר אפשר לבקש יותר מזה?! הייתי נותן הכל בשבילה, אבל אז עוד לא אמרתי את זה..., התאפקתי לעת-עתה, היא במצב נוראי מבחינה רגשית, היא בדיוק גילתה שחבר שלה בגד בה, היא רק היום זרקה אותו, היא לא צריכה עוד מישהו חדש שיציק לה! גם אם נראה שהיא ממש מחבבת אותו..., והוא ממש רוצה בה ורק רוצה בטובתה!

אבל נעזוב את זה כרגע, היה ממש נחמד לשנינו בים ונורא התלהבתי מהדרך שבה היא מסתכלת על דברים..., התחלתי לקבל עליה פרפקטיבה שונה..., היא ממש מיוחדת! בכל רמה אפשרית ובכל צורה שניתן לחשוב עליה, IQ וEQ גבוה בשמים..., וזה רק מהסתכלות שלי, ומי כמובם, קוראיי, חביביי יודע שאני קולע טוב בד"כ לנושאים שכאלה..., אז התחלתצי לחשוב שאולי בכל-זאת, מה שהיא צריכה זה מישהו שיוציא לה את הג'וק הזה של חוסר ביטחון בעצמה וחוסר ביטחון בבנים אחרים!

אבל לא ידעתי איך, אני לא יכול סתם לומר לה שטיויות, אני לא מסוגל הרי לשקר, כמעט אף-פעם אני לא משקר, זה נורא קשה לי להוציא שקר מהפה בכוונה..., אולי כשתופסים אותי אני קצת מעלים פרטים, אבל לרוב אני ישר זורק הכל החוצה..., אז לא ידעתי איך להפגין כלפיה מה אני חושב ומרגיש אליה...

וחיכיתי בינתיים, אנחנו ידידים טובים ולא יכולתי לבקש מעבר לזה שום-דבר, אני גאה בזה שיש לי חברים כאלה כשרוניים ויצרתיים, אני לא צריך מעבר לזה שום-דבר! חוץ מזה...

אני נהנה רק מלשהות בחברתה, אז למה להרוס לי את רגעי המתיקות שבחיי?!

אני זוכר שחשבתי ואפילו שאמרתי לה שלהסתכל עליה בים זה ממש דילמה, אתה לא יודע את מה להסתיר כי אתה לא בטוח ממה אתה מסתנוור יותר...

אני פה פותח יומן לראות שהכל בסדר בתאריכים שאני מדבר עליהם...

(כ"כ נואש, שהוא פותח יומן?! מי יכול להיות כזה חרמן?!)

אוקיי הינה זה, אותו שבוע, אחרי דיבורים רבים על הא ועל דא! ובעיקר בעיקר, על כמה שהיא חמודה. אחרי סימוסים רבים אודות מה היא מרגישה ומה עובר לה בחייה ומה היא, לעשות, צריכה. ניפגשנו באותו סוף שבוע, במוצאיו..., כי בשבת היא יצאה עם חבירה מהצבא ואני נדפקתי עם יו"דינקים מפגרים, אז מוצ"ש שאלתי אותה מה היא עושה והאם היא ערה, ואני מדבר על 1 וחצי בלילה, היא אמרה שכן, שאלתי מה חדש, והיא אמרה שהיה אחלה ושהיא יוצאת לרגע לנשום אוויר, בדיוק חזרתי מחבר שלי על האופניים, אחרי שעשיתי רונדלים כדי לעזור לשני מסכנים למצוא דירה של מישהו, איזה רב שהם מחפשים, אז הגעתי לביתי מתנשם ומיוזע, וקלטתי שיפתי הולכת החוצה לנשום, לבדה...

שאלתי אותה אם אפשר להצטרף והיא אמרה שכן.

ירדתי בריצה חזרה לאופניי, עליתי ונסעתי, פידלתי ונשפתי..., פגשתי כמה מכרים בדרך אמרתי שלום!

שלחתי לה עוד הודעה, כשלעצמו נראה כאילו לשאול שאינני מפריע, אך בעצם הייתה זו הודעה לוודא שאין זה חלום. הרגשתי מוזר, הייתה לי רוח בכנפיים, טסתי עד אליה אחרי ההבנה הגורסת שהיא מחכה לי ועוד רגע כבר שתיים.

הגעתי אליה, היא הייתה יפה כתמיד, לא יודע מה לומר לכם, קוראיי, פשוט הרגשתי קטן לידה, ואני כמעט שני מטר!

(טוב נו מטר 90 אל תהיו לי עכשיו קטנוניים).

היא גורמת לציפור נפשי לשיר, שירים. אני ממש משורר ומפזם כל-רגע פנוי של שיחה עליה או איתה..., ואת זה תוכלו לאמת, אם תרצו, אם תשאלו אותה.

שוחחנו, פיטפטנו, נהנינו בעיקר, רצנו השתוללנו שמעתי עליה דבר קצת מוזר...

לאחר שעתיים של הסתובבות סביב עצמה היא אמרה שהיא עייפה ועולה למיטתה, אמרתי שלום וחיבקתי חזק.

עליתי על האופניים ונסעתי בהרגשה של משהו שהולך עוד לקרות פה ביננו מתישהוא זה יצליח, נראה שבאמת אכפת לה, והיא ממש אוהבת איתי להתרועע...

פתאום הודעה, אני חושב אולי זה מאחי, אולי זה ממנה, למה שאחי ישלח לי?! אין מצב שזה ממנה, אני מוציא את הפלאפון תוך כדי נסיעה ורואה שזה ממנה כמה מפתיע והזוי, כל היום הזה רק הולך ומשתפר, אינ פותח ת'הודעה ומה אני רואה שם?!

היא ציפתה לנשיקת לילה-טוב! הרגשתי מצד אחד הכי מושפל שבעולם, כמו כלבלב מיוסר שמנסה לחרבן בשקט ומסתכלים לו טוב לתוך העיניים, כמו חתלתול רחוב שמנסה לאכול דגיג קטן אבל עוד אין לו שיניים..., בקיצור זה היה צד אחד של המטבע, ומהצד השני..., הרגשתי כאילו אני רמבו או ארנולד שוורצנגר, יש לי את זה! היא באמת חושבת עליי ככה, היא באמת רוצה משהו, ממש, אמיתי..., שלחתי לה הודעה שתרד למטה והוספתי מפגרת, כזה, אני כשמשפילים אותי אנימרגשי מטופש ושולח סינונים כלפי החברה החמודה שנמצאת סביבי כמחמאות ואמרי חיבה.

טסתי אליה בחזרה את שליש הדרך שעברתי כבר..., הגעתי לשם הנחתי את האופניים רחוק והלכתי אליה בצעד נחוש.

היא עוד הייתה במדרגות שמעתי את צעדיה, כל צעד וליבי מתפקעסידרתי את שיערי, חולצתי, נשימתי וליבי, חשבתי לומר לה משהו אך לא היה בכוחי..., היא ירדה למטה כבר בפיג'מה, המותק!

היא התחילה לומר משהו, אבל לא ממש שמתי לב מה זה היה, משהו על משהו הזוי ועוד משהו..., חחח, לא ממש הבנתי מה היא רוצה הייתי עסוק בלהסתכל עליה ולהתקרב עוד ועוד.

הגעתי אליה, ידי מחפשת מה לעשות, אני חושב שבסופו של דבר שמתי אותה על המותן שלה, אבל אולי זה היה רק בחלום.

היא עוד הייתה באמצע להגיד לי משהו, אבל הפסקתי אותה בצביטה רכה בסנטר ובמשיכה כלפיי, כלפי מעלה, בכיוון שפתיי, התנשקנו בפעם השניה, הרבה יטותר טוב מהפעם הראשונה, והרבה יותר מביך מאי-פעם בנשיקה..., בעצם כשאני חושב על זה, הנשיקה הכי דומה לזה שהייתה לי הייתה עם החברה השניה שלי בחיים, הנשיקה הראשונה שלי בחיים!

רקק היא יכולה להשתוות לזה, הלחץ שלפני, ההתרגשות שתוך כדי..., ההרגשה המתפוצצת שהייתה לי בחזה בזמן ההגעה אל שפתיה הענוגות, And she's a Damn good kisser..., אני מקווה שאני לא פחות..., המשכנו עוד קצת לפטפט ולהתנשק לנו שמה..., אח"כ חזרתי הבייתה והרגשתי כמו מסומם..., קיפצצתי עם האופניים על הבאמפרים ונסעתי בזיגזגים, כמעט נדרסתי פעמיים אותו לילה..., היא ממש מוסכנת לי לבריאות הא?! חחח..., בכל-אופןף, זה היה הדבר הכי רומנטי שבת אי-פעם עשתה לי בחיים אני חושב, ההודעה הזאת והנשיקה שבאה אחריה, שינו לי את החשיבה מרגע זה ואילך...

יום אח"כ בערב יצא לנו שוב להיפגש אני היא והידידה, שיחקנו שוב, במובן מאליו, אמת-או-חובה.

כמו שאתם רואים אני מדברם הרבה בחרוזים, זו ,היא, אל תאשימו אותי, זו שהיא שפורטת לי על המיתרים!

מילא אם היו אלה חרוזים כמו מה שהיא כותבת, הייתי עוד מבין אתכם, יושבים מול המסך, בוהים וקוראים.

אבל הם סתם עילגים חסרי-תוכן ובעיקר חושבים שהם מצחיקים...

קיצר באותו ערב התנשקנו עוד רבות, היו קצת מזמוזים, נהניתי נורא, "אהבה בתענוגים"

~טוב אני חייב להפסיק עם זה!!~

אני יוצא להפסקה קצרה כדי להתאפס על עצמי וכבר חוזר...

חזרתי, עברו רק חמש דקות כשאני חושב על זה, אבל הספקקתי לרוץ ולחזור ולמצוא מכתב זרוק בתחנת אוטובוס ולשים אותו חזרה בצתיבהעברו מי שאיבדה אותו...

טו אז נמשיך, איפה היינו?!

אה, כן, התמזמזנו כזה כל הערב, וגם אחרי שכולם הלכו עוד נשארנו שם מקורבלים לנו כמו ילדים קטנים וחמודים כאלה...

נורא נהניתי, באמת שהיה טוב..., אח"כ גם ליוויתי אותה לבית, עכשיו במהלך כל זה היא אמרה לי דברים, וגם אני לה, שלא נשמעו להרבה פנים, ז"א, מבחינתי, הייתי בטוח שאנחנו עכשיו הולכים להיות חברים..., וגם איכשהו אחרים הבינו את זה ממני, מה שדי עיצבן אותה, כי מישהובא ושאל אם אנחנו ביחד והיא חשבה שאולי אמרתי לו, זה היה בטעות, לא אמרת שאנחנו ביחד, אמרתי שאני לא יודע בדיוק מה נסגר אבל נראה לי שכנראה שכן..., בכל-אופן, מוזררר...

היא אמרה לי דברים חמודים ומתוקים, תסלחו לי יקיריי על חוסר הסדר בדברים...

וגם אני לה...

ואחרי זה כשדיברתי איתה על זה, היא אמרה לי שהיא לא חושבת שהיא מוכנה כרגע לעוד מערכת יחסים, אוף זה הרגיש לי כזה מעצבן!

אחרי כל זה?!

נו באמת?! על מי את עובדת?! זו סתם טראומה שייקח לך זמן לעבור! את לא באמת מתכוונת לזה, את יודעת שאת יכולה לבטוח בי! בכל דבר שהוא בעולם!

אבל היא אמרה שהיא פשוט צריכה זמן ואני כמו טאט'לה שכזה, אמרתי שאני אתן לה אותו כמה שרק יתחשק לה...

ושאני לא מתכוון לוותר עליה..., ממש לא!

אם היא צריכה זמן, היא תקבל אותו, אבל אני לא מסוגל שוב לפספס הזדמנות פז שכזאתי! צהובה כמו השמש, יפה כמו פרחים! והינה אני שוב חוזר על חרוזים נדושים...

אז עצרתי את מילותי לעת היא, נתתי לה לה זמן לחשוב על זה, להבין שהינני רציני...

סוף אותו שבוע התחלתי ממש להרגיש בחסרונה וזה גרם לי להרגיש לבד..., שאלתי מה לעשות את חברות שלי, "ידידות"..., חבר שלי אמר לי שאני חייב להפסיק לחשוב עליה וללכת על מישהי אחרת לבינתיים..., שאלתי על מי נראה לך?! הוא אמר לי יש לך מלא בנות שירצו אתה חמוד וחתיך ומצחיק ומפגר, כולן רוצות כזה או אחר, חחח ממש צחקתי עליו, אבל אמרתי נזרום איתו, שאלתי מישהי שאני מכי מה לעושת, לזיין אחרת כשהיא לא יוצאת לי מהראש לרגע?! היא אמרה שהיא לא רוצה קשר אבל אני מרגיש צורך לשמור את עצמי לכבודה, להיות הכי טהור ונקי שיש בשבילה..., היא גורמת לי להוציא ממני את כל הרוע שבי ולהוציא מעצמי רק את הטוב הכה גדול שיש בתוכי!

לא שבד"כ זה לא כך, אבל עכשיו אף יותר..., בכל-אופן, ידידתי אמרה לי שברור שלזיין, היא אמרה שהיא לא רוצה קשר אז לא, מה אתה יכול לעשות..., חחח ממש צחקתי מזה, ממנה לא ציפיתי לשמוע כאלה דברים..., היא נורא חמודה וגם עוזרת תמיד לאחרים..., והיא אמרה לי ללכת על מישהי אחרת, אז החלטתי שאולי יש משהו בדבריה אני לא צריך להיות פנאט ברגשותיי, היא לא אוהבת אותי אז עליי לשכוח ממנה..., היא עוד חושבת על דברים אחרים והיא לא מסוגלת לבטוח בי אפילו על הקל שבקלים. אבל משהו עוד עצר אותי, אמרתי שאני חייב לפחות לוודא שהיא לא תיפגע, שהיא לא מסתכלת עלינו כרגע כעל "זוג בפוטנציאל" שרק מחכה להתחיל רציני, לא ידעתי מה היא חושבת על הקשר ביננו, אולי היא רק מחכה שאני אוכיח לה שהיא מוסגלת לבטוח בי ואז היא כבר תרמוז לי שהיא רוצה אותי באמת... אז לא יכולתי ישר ללכת על זה..., אז שאלתי את הידידה שאיתה שיחקנו, חברתה הטובה של ההיא המדוברת.

היא אמרה לי שהיא אמרה לה באופן עקרוני שהיא כרגע לא מחפשת קשר אז היא בטוח לא תיפגע, אז קצת נעלבתי שזה מה שאני שומע, אבל הבנתי שכנראה זה נכון ואני צריך לשכוח ממנה...

התחלתי לארגן עם חבר שלי את מי לעשות באותו ערב, הייתה לי מישהי שמזמזה אותי פעם סתם כי התחשק לה, ושתמיד צוחקת מהשטויות אני אומר, סיפרתי לו, הוא אמר שגם הוא רוצה אותה, אז הוא הציע התערבות, הראשון שמתמזמז איתה מנצח להערב..., בסופו של דבר הסכמתי למרות שלא נקבעו תנאים או פרס מיוחל...

במשך היום יצא לי שוב לדבר עם ההיא, היא הרגישה קצת חרא, כל חבריה בצבא חוץ משלושה, נורא ישעמם לה והיא לא יצאה מהבית כל היום, אני לא מסוגל פשוט לעצור את עצמי מלבוא לעזרתה ושואל אם בא לה להסתובב קצת בערב, לפחות לצאת לשאוף אוויר, זה לא טוב שהיא תלך לישון בהרגשה רעה כללית על העולם...

היא אמרה שבסדר נראה לה...

אמרתי לה ששבת נכנסת אז לא יהיה איך ליצור איתה קשר ושאם היא יוצאת בסוף עם חבריה שתרים לי צלתוק כדי שאני אדע, עד 11, ואם לא, אז אני בא אליה בין 11 וחצי ל12..., הייתי אמור להיפגש עם חברים שלי ליומולדת של ישה ב11 וחצי, הם הבריזו לי, לא פגשתי אותם, הלכתי ליומולדת בעצמי ופגשתי את ההיא שעליה הייתה התערבות, לא ממש יה לי כח אליה, הרגשתי מעצבן שאני ככה מתחרה עם מישהו על בנות, זה נוראי לדעתי, למרות שהיא גם כזאת..., בכל-אופן חיכיתי לחברי שם, והוא לא ממש הגיע, ההיא לא התקשרה, וזה אומר שאני צריך להוציא אותה לסיבוב (חחח חתלתול...), אז אמרתי להם יפה שלום ושיגידו לו אם הוא מגיע שהלכתי ואח"כ אני חוזר, כמה רמזו לוט, זה בסדר, חחח, אז אמרתי, אוקיי אז תגידו לו שחיכיתי לו והוא לא בא אז הלכתי ושאני לא חוזר..., אז הם אמרו סבבה במקהלה מיוחמת! זזתי משם בריצה, לעבר המיוחדת המיוחלת..., הגעתי אליה היא לא הבינה מה אני עושה שם..., אמרתי לה שאמרתי שאני אבוא אם היא לא תצלתק לי אז היא אמרה אה, איזה חמוד נכון, כנס שכחתי מזה לגמרי, נכנסתי, היא הייתה הפוכה על כל הראש החומד... חחח..., היה ממש מצחיק...היא קצת הציקה לי וקראה לי גם מוזר, בסוף איכשהוא שוב הגענו לנישוקים על מיטתה, ואיכשהוא, כל הרגשות העזים שהחבאתי טוב טוב, יצאו החוצה כמו גל צונאמי רטוב (וואו החרוז המוכתר כהגרוע להיום!).

בסוף היא התארגנה ויצאנו לחברים שלה, היה ממש מצחיק, נהניתי 'חושילינג! עשינו שטויות ושתינו בירות, שיחקנו את עצמינו אנשי-מערות..., אח"כ כשחזרנו עוד התמזמזנו רבות, אני צריך להפסיק לכתוב את זה, זה מעלה בי זכרונות ותנועות אנכיות. (חיחי חי...)

אחרי כל זה עוד לא יצא לנו ממש לדבר על זה או להתנשק שוב מאז, ואני מרגיש כל-כך רע עם זה, כי אין לי מושג מה היא חושבת עליי, או על מה שהולך ביננו..., וזה עושה לי נורא רע, היא ביקשה ממני לא ללחוץ עליה, אז הפסקתי, אני כבר לא אומר לה מה אני מרגיש כלפיה!

כבר לא רומז לה מה אני חושב עליה!

כבר לא מסוגל שלא לחשוב עליה!

ורק כמהה לנשיקות ממנה... (מרגיש דרגון-בול-זי).

(העיקר שאני מבין את עצמי...)

והיא לא ממש נראית כאילו חושבת עליי כך, אני מצד אחד ידיד, מצד שני אקדח. פעם היא בוכה ופעם היא צוחקת...

הסיפור שלי מוזר על מישהי שרק לאחרונה בה התאהבתי, היא לא מאמינה, הפסקתי לנסות להכויח, אני לא אוותר עליה לעולם, אני עוד אשיג אותה, אפילו אם בכוח!

אנשים חושבים שיש בזה פסול, בזה שאני מתאהב כ"כ בקלות חושבים שאולי זה לא באמת ואני לא יודע להגדיר נכון מה אני מרגיש, אז אני מסביר להם שאצלם הבעיה ואיתי הכל בסדר..., אני הולך להילחם הפעם בשביל מה שאני חושב שהוא הטוב ביותר!

אני לא אוותר כמו תמיד, אני לא אתצן לזה לברוח ממני, היא יכולה להיות הדבר הטוב הבא! הדבר הטוב לעולם! וכך גם אני בשבילה, אם היא רק תשתחרר ותיתן לעצמה להינות מהעולם, וממני בתוכו, למרות שאני קטן..., למרות שאני מוזר, למרות שאני פריק!

אני רק רוצה שיהיה לה טוב, ואני די חושב שאני יודע מה היא אוהבת, והיא נמצאת כרגע במצב כ"כ קשה בחיים שלה, תקופה רעה, בטוח תעבור!

ואני מת מפחד שאני, לתפקיד "הידיד" בסופו של דבר אחזור!

בבקשה קצת עזרה!

לא שיש לכם במה לעזור...

אבל לפחות ניחומים, עיצות מועילות..., דיברוים מאצ'ויאסטיים על תשכח מבחורות..., טוב נו זה לא באמת יעזור, אני פשוט חייב לתת לזמן לעשות את שלו, זמן, אני פונה אליך בקריאה נרגשת! עשה את שלך, כדי שאעשה אני את שלי!

אתם חושבים שזה ראוי לנושא החם?!

חחח, אני אוהב תגובות, מכל הסוגים!

זה מחמם וגורם לך להרגיש קצת יותר מקובל, ולא כזה קטן ותמים.

טוב בקיצור, מוש השור מחליט להפסיק פה. נמאס לי להרגיש כל יום עליות וירידות רק בגלל מישהי שאיתי עוד לא מוכנה להיות, אני חייב להפסיק לחשוב עליה, אבל רק רוצה לאהבו אותה, כאילו היא הראשונה!

כאילו היא האחרונה..., וואו אני ממש פתטי, אני לא מפסיק לדבר עליה, והיא בכלל לא חושבת עליי!

בעעע..., ממש מציק לי הנקודה הזאת.

אתמול בכיתי איזה חצי שעה..., לא בגללה, לא נראה לי..., אבל זה גרם לי להבין כמה דברים, היא לא יכולה להמשיך לשחק בי, זה או ידידים או חברים, מבחינתי אין הבדל בין שני ההגדרות חוץ מהקטע הפיזי, אני הידיד הטוב ביותר של החברות שלי..., אני חושב שהן גם יאמרו את זה בסופו של דבר אם הן היו מבינות מה הלך שם..., אבל משום יש איזה כמה שאמרו לה, למהממת, שאני ככה עם כולן, וזה גרם לה ממני לרדת..., מה זה ככה?! ומי אלו כולן?!

ואם נצא מנקודת הנחנה שכן?! מה זה אומר?! שאני שקרן?! לא! זה רק מוכיח שאני כזה רגיש ומיוחד, והיא לא היחידה והראשונה שנהנית מזה, אבל הייתי רוצה לחשוב שהיא תהיה האחרונה אי-פעם!

רוצה להניח את מקל הנדודים, טלטול ועוד טלטול, חציתי את הגבול שבין, סתם שעושע לעיבוד-דתי.

עכשיו הלב רעב, אז תני להתאהב, נשקי אותי, השקי אותי עד תום השיקוי...

שאהיה מכושף (לא שאני עוד לא...), שייפסק המרדף!

(וזה בעצם השיר שאיות פעם ראשונה התנשקתי, תודו שאני רומנטיקיצ'י ברמות מטורפות!)

שבתי, רק על זה חשבתי, רק על זוג שפתייך המנשקות אותי.

באתי קרוב אל ליבך, עד אשר תאווי להישאר איתי...

שבתי, רק על זה חשבתי, רק על זוג שפתייך המנשקות אותי.

באתי קרוב אל ליבך, עד אשר תאמרי, להישאר איתי...

אחחח היא היא גורמת לי לרצות לחבק את כל העולם ואישתו! טוב נו אישתו שתישאר בצד, אני מעדיף אותה על פניו!

אני רוצה אותה קרוב אליי, ואין לי דך להשיג זאת, היום כמעט יצאנו לבלות קצת בים, בסוף היא ביטלה, כל ביטול שכזה גורם לי להרגיש רע יותר..., אני מרגיש כמו ילד קטן ומושתן אחרי כל הפוסט חפירה ארכיאולוגית ההומואי/אימואי הזה! לא נורא יעבור מתישהוא...

בינתיים הינה כמה מצחיקים להיום..., אני חייב לכם רבים...:

קטגוריה: (וונאבי) שנון.

שמואל לוי טס לכנס מטעם העבודה.

עוצרת לידו דיילת ושואלת עם מגש משקאות ביד:

"מרטיני?"

"לא, מר לוי!"

קטגוריה: דבילי.

אחד נכנס עם כובע טמבל וצידנית מלאה ארטיקים למוזיאון וצועק בין האנשים, ארטיק! ארטיק, קרטיב! שוקולד אין, בננה אין! מלון, יש!

ארטיק קרטיב!

בא אליו אחד השומרים בליווי אחת העובדות ואומרים לו שניהם, אדוני מה אתה צועק, זה מוזיאון פה.

סליחה, הוא לוחש להם, ולוחש לשאר, ארטיק, ארטיק-קרטיב...

קטגוריה: שנון.

המורה לחשבון שואלת את עדי:

"אם ישלך בכיס אחד של המכנסיים 400 שקלים ובכיס השני 200, מה זה אומר מבחינתך?"

"שהם בטוח לא המכנסיים שלי!".

בגלל מצב קצב, הנשיא, והמצב בארץ, הוא החליט לשנות את שמו מ"משה קצב" ל"קשה מצב"!

להיות ישראלי זה אומר:

לשאול אם יש הנחה לחיילים 10 שנה אחרי השחרור.

להגיד "שתהיה לי בריא" למי שרוצים שימות אמן!

לספר כל החיים איך פעם כמעט קניתם פיסת אדמה ששוה היום מליונים.

לאכול סוכריה על מקל בצורה של תרנגול אדום!

להתריע מפני מכמונת משטרה לרכב הבא ממול.

אבל לעקוף את זה שלידי חמישים מטר לפני רמזור אדום!

לקנות מכונית מהשכן ולהצטער על זה כל החיים.

לבדוק פעם בדקה (לפחות!) אם יש לך קליטה בסלולרי.

לא להודות שלא הבנתם חצי מהמלים בהצגה בתיאטרות בלונדון.

אבל לשכוח מלים בעברית אחרי שהייה של שבוע בניו-יורק!

לדבר אנגלית כדי שהילדים לא יבינו.

להתרגש כל פעם מחדש מהשיר ירושלים של זהב בביצוע שולי נתן!

עריכה:

פוסט הזוי כמו מה שעובר עליי כרגע, שתי משאיות וטרקטור!

תהנו, זה העיקר.

ותגיבו י'קקות;-).

מוש השור לא יודע מה קורה לו.

מוש מוש.

מוש מוש.

או מיי גאד הרגע הצצתי בו, הוא יצא ממש משמ ארוך!

הלוואי עליי כזה ארוך!

הולי שיט!

מוש.