החיים ע"פ יעל

בלוג, אחות אמרה לי לכתוב לך פוסט עלי

על כל מה שראיתי בין דפיך

 על חירפון עם המון מילים

ניחוחות(?!?) והצבעים

הכל היה כל כך הגיוני בין דפיך

זה אומנם פארודיה אבל הסיבה שאני כותבת כאן עכשיו היא כי דפנה מלצר הידועה גם בכינוייה אחותי או אחותי המעצבנת תלוי במצב רוח שלי אמרה לי שלא עידכנתי מלא זמן ואם היא שמה לב לזה אז כנראה שאני באמת חייבת לעדכן.. ואם אתם תוהים למה קראתי לאחותי בשם המלא שלה שהוא דפנה מלצר זה בגלל שהיא אמרה שהיא חיפשה את עצמה בגוגל והיא מצאה את השם שלה מוזכר רק בבלוג (עצוב לא?) בפוסט קטן וישן אז הנה עכשיו אני כותבת את השם שלה שהוא אגב אם שכחתם דפנה מלצר ואם פרח לרגע מזכרונכם איך קוראים לה אז השם של אחותי הוא דפנה מלצר.

אז מה חדש? מחר אני עושה בגרות באנגלית ולמי שתוהה בגרות בעל-פה באנגלית הולכת ככה: קודם כל משרד החינוך יוצא מנקודת הנחה שאם אתה עושה בגרות העל-פה באנגלית אתה בטוח האדם הכי אידיוט שהתהלך אי פעם על הפלנטה הזו ולכן במקום 6 שאלות אני עושה 3 ,במקום 2 תשובות נכונות מתוך 5 אני עושה 1 מתוך 3 ,וכמובן שכל שאלה מוקראת לי ואז מקראים לי את הטקסט ושוב את השאלה והרי בטח שכחתי מה הייתה השאלה אז מקראים לי אותה שוב וככה שוב ושוב עד שאני מרגישה מספיק שלמה ובטוחה בעצמי לענות את התשובה.. אבל אני לא מתלוננת זה ממש כייף או כמו שהגדיר את זה ידיד שלי:"בגרות באנגלית? זה הבגרות הכי ידידותית לסביבה לא?"  הוא צודק ואני רגועה, לפחות עד הביחנה מחר..

חוץ מזה דפי ואני הגענו למסכנה שאני פשוט מגנט לאנשים ומקרים פסיכים כמו למשל (וזה כמה דוגמאות קטנות) :

-למשל שיאסיה החליטה שאני צריכה חבר אז היא החליטה לשדך לי מישהוא ואז להגיד לו בשבת בבוקר שאם הוא גבר אז שיבוא בערב עם זר פרחים ושוקולד ויצא איתי וככה במוצאי אותה שבת האממ נקרא לו בחור הגיע לבית שלי עם פרחים ושוקולד וביקש להיפגש עם יעל.. מההורים שלי..

- או למשל את הפעם ההיא שהייתי צריכה לעשות מיצג נגד התמכרויות אז לקחתי בקבוק אלכוהול שבור ובתוכו שמתי מסטיקים, שוקולד, קפה , קמח שדימה הרואין ואז החלטתי שמעל להכל אני צריכה לשים מזרק,למה? ככה.. אז הלכתי לבית המרקחת ושם התנהלה השיחה הבאה:

רוקחת: שלום

אני:שלום

רוקחת: במה אפשר לעזור לך?

אני: אממ אני צריכה מזרק

רוקחת: מזרק? איזה מזרק את צירכה?

אני: אמממ מזרק של.. אממ סמים

רוקחת: טוב.. והלכה להביא לי

ואז כשכבר הסתובבתי ללכת היא אמרה לי "ילדה אל תכנעי לזה את עוד צעירה את יכולה להיגמל מזה עכשיו זה מאד מסוכן".

- או ההמשך שלא אותו סיפור כשגיליתי שאין לי מחט למזרק אבל זה היה אחרי שניפצתי את הזכוכית של הבקבוק והיתי פצועה בעיקר בוורידים בידיים וניגשתי (בטיפשותי) לאותו בית מרקחת ושם עמדה אותה רוחקת ששאלה אותי שוב מה אני רוצה ואני כזה אממ אני צריכה מחט למזרק הזה (שהיה מלוכלך כדי ליצור אמינות לפסל שלי)

-או למשל שהייתי בת"א והלכתי לי והייתי שקועה בשיחה עם כמה חברים שלי ולא הבנתי למה כולם מסתכלים עלי עד שפתאום שמתי לב שבגלל שהייתי עם שמלה וקפוצ'ון אז השמלה התקפלה ועלתה למעלה וחצי ת"א ראתה את התחתונים שלי..

וזו רק ההתחלה יש לי עוד מלא סיפורים כאלה..

מילה על הארוויזיוון מאתמול:

למה כולם שלחו לאירוויזיוון שירים מתקתקים על אהבה באנגלית ורק אנחנו שלחנו מילון ערבי עברי אנגלי ששר על שלום מתנהג כמו זוג לסביות במצעד הגאווה?!?

ועוד יותר גרוע עם כל הפירגון והפטריוטיות לישראל נכון שכשהשיר הזה נכנס לך לראש זה סיוט אתה לא יכול להיפטר ממנו כלום לחשוב מחשבות עצובות לגלוש בפייסבוק 18 שעות רצוף להתמכר לסרטי בורקס, הדבר היחידי שיכול להוציא את השיר הזה מהראש זה אולי השיר מקרנה..

ואני רוצה לסיים את הפוסט הזה (כי בכל זאת מחר יש בגרות ) בשיר שכתבתי באחד השיעוררים השבוע 10 נ'ק למי שמזהה באיזה שיעור זה היה:

שיעור לשון/יעל מלצר

בכתה בדד יושבת

ועל התאבדות חושבת

אומרים שלשון היא טעם החיים

אבל לי פה לא כ"כ נעים

בינינים, גירגורים ושאר תחברים

בא לי להזמין יחידה של מדברים

שיהרגו את היצור הנורא

שעל הכתה מטיל מורא

לדעתי אין מילה כזו תיאור מקום

זה מין משהוא שהיא ממציאה על המקום

וכל הבירבורים

על שיחבורים

כבר יצאו לי לגמרי מכל החורים!

ניתוח השיר:

כל השיר כתוב בחרוזים.

בשיר יש לשון נופל על לשון במשחק המילים "לשון היא טעם החיים" כי הלשון היא האיבר אשר אחראי על הטעם. הדוברת מביעה את תיסכולה מהשיעור ע"י דימוי רצון ההתאבדות שלה למדביר המחסל יצור. 3 השורות האחרונות הן בעלות אותו חרוז כי לכותבת השיר נגמרו החרוזים וגם כי התאדה לה המוח, בכל זאת שיעור לשון...

אגב חשבתי על זה והשיר שלי יכול ליצג אותנו בארוויזיוון פשוט צריך להלחין אותו ולתת אותו לאיזה מישהיא שהיייתה 40 שנה במוסד גמילה יש לה 8 ילדים מ80 אבות שונים והיא יודעת לנגן בכינור עם האפעפיים ואז המדינה בטוח תתרשם ותשלח אותה לארוויזיוון הבא.. אהה ורצוי שהזמרת שלי תהיה גם תימנייה.. כי מה שלא עושה השיר הלחן והזמרת יעשה המוצא..

עד לפעם הבאה (שרק ה' יודע מתי היא תהיה)

יעל