החיים ע"פ יעל

גאאאאד כמה עומס טוב תקציר למי שלא בווריד שלי בשבועיים האחרונים..

טוב אז למרות שלא הייתי בטוחה אם לעשות את זה או לא עליתי על הבמה במסיבת הסיום של יצירתי והתחלתי עם הבדיחה הראשונה והקהל להפתעתי הרבה צחק ואז השנייה וגם מזה הוא צחק ואני שאבתי כוח לקראת הסוף כבר היה ממש קשה לעצור את הצחוק של הקהל ועשיתי מופע של 15 ד'ק במקום 5 ואחרי זה אחותי אמרה לי שמישהיא שישבה לפנייה אמרה לחברה שלה שחבל שסיימתי את ההופעה ושהיא רצתה עוד. ואז השופטים אמרו לי שאני יותר מידי מסתכלת על הרצפה וכאלה דברים.. ואז הופיעו 2 סטנאפיסטים (אלון נהרי השלישי ועידן מור) וכשעידן עלה להופיע הוא אמר מי זו הסטאנדאפיסטית המגניבה שהיייתה פה קודם ובזמן שאי מתקפלת בכסא שלי חצי מהאולם מסתובב ואומר היא! ומצבעים עלי.. ואז הוא אמר לי כל הכבוד יש לך עתיד.. והסמקתי כמו איזה לא יודעת מה..ואז כשיצאתי החוצה לכיוון ההסעה הם עמדו בכניסה ואז אלון אמר לי אל תשמי לב למה ששני השופטים ההומואים האלה אמרו לך תשמעי דעה של סטנדאפיסט את ממש מצחיקה  וזה לא נורא שאת מסתכלת על הרצפה כי יש אנשים שבנו על זה קריירה, ואז עידן מור (שהוא גם במקרה מי שאחרי על מי שמופיע בקאמל) אמר בואי לקאמל יש לנו שם במה פתוחה ואת מוזמנת לבוא ואז הסתובבתי ללכת ועידן אמר לי אז נתראה שם הא.. אז זהו אני מופיעה בקאמל ואפילו כבר יש תאריך ה12.8.08 יום לפני היומולדת של דפי שאמרתי לה דפי את נתת לי מתנה ממש מגניב ליומולדת ואני לא יודעת מה להביא לך ואז היא אמרה מתי התאריך של ההופע בקאמל? ואני כזה אממ לא יודעת אין עדיין ואז היא אמרה לי אז אולי תעשי את זה ביומולדת שלי? ואני כזה יאי זו המתנה הכי טובה שאני אוכל לתת לך להצחיק אותך ביומולדת שלך. אז יש לי חומר יש לי במה ועכשיו רק צריך שיגיע התאריך.

ואז הייתי באילת והיה ממש ממש כייף היינו (אני דפנה אמאבא ואיל) במלון שנקרא פרימה מיוזיק שזה מלון שכולו עוסק בשירים החל מהשמות של הקומות (לפי סגנונות מוזיקה) דרך אולמות שלמים לשמיעת מוזיקה ועד למפתחות של החדר שהיו מעוצבים בצורת דיסקים ודפי אמרה שזה המלון המושלם בשביל מיוזיקוהולית שכמוני.. הייתה בריכה היה חוף ים מדהים הייתה לי דלקת אוזניים שהגיעה בטיימינג מושלם, אז נאלצתי להיות גם בים וגם בבריכה עם אטמי אוזניים באוזן אחת אבל התגברתי גם על זה מה שלא התגברתי עליו זה הפקידי קבלה המפפחידים שנראו כמו גרסא הומואית במיוחד של הפקידי קבלה מהפארודיה של ארץ נהדרת, ודפנה ואני מהשנייה שהגענו חשדנו שהם גייז ואמא לא האמינה לנו ואמרה שאנחנו מדברות שטויות עד שאני ודפנה ירדנו ללובי וראינו את אחד מהם מעביר לשני יד על התחת ושני צחק (ומיותר לציין שהם היו לבושים במכנסי ברמודה לבנים וחולצות הוואי פרחוניות נכון?) וגרמתי לפאדיחה רצינית כי במלון התארחה דפנה ארמוני (שהיא סוג של זמרת) ואני ודפנה שחינו בבריכה ואז דיברתי עם דפנה ואז היא התחילה לשחות וזה ממש עיצבן אותי אז צעקתי אל הגב המתרחק שלה דפ! דפנה בואי עכשיו וכשהיא לא הגיבה לי והתעצבנתי מזה בטירוף אז אמרתי לה דפנה יאא מעצבנת בואי לפה עכשיו לפני שאני מרביצה לך! וביני לבין דפנה שחתה לא פחות ולא יותר,נכון דפנה ארמוני שהתכלה עלי במבט חצי מופתע חצי מזועזע כי היא חשבה שאני דיברתי אלייה ואז באתי אליה ואמרתי לה שנאי מצטערת ושאחותי במים היא חצי חירשת ושגם לה קוראים דפנה ואז בארוחת בוקר כשהלכתי למלא מים היא אמרה לי בוקר טוב מה נשמע ושני הילדים שלה הסתכלו עלי במבט מוזר והבן שלה שאל אותה אמא מי זו ואני אמרתי שאתמול אני העלבתי את אמא שלהם והיא אמרה שטעויות קורות וכו וכו.. ואז הבת שלה אמרה לי אחותך ממש מוכרת לי (וכל הזמן שהיינו במלון צחקתי על דפנה כי הם היו באודישן יחד ואמרתי לה תמיד הנה חברה שלך וכאלה והיא נורא התעצבנה עלי) ואני אמרתי לה שאחותי השתתפה ב"מקום" והיא ודפנה אמרוני אמרה באמת? לא הפסדנו אף פרק של הסדרה הזו ואני אמרתי מה שאני תמיד אומרת כשמדברים איתי צופי המקום אהה אז אתם הצופים היחידים חות מהמשפחה שלי ובשוף מסתבר שגם אלה וגם דפנה מיוצגות אצל אותו סוכן והם אמרו לי אז נתראה הא.. רק חבל זה היה בבוקר שבו עזבתי את המלון.

חוץ מזה גיליתי שחוף ים ללא מציל הוא חוף ים מגניב כי יש שם שקט ואני איל ודפנה שחינו למין מצוף ענקי שיש באמצע המים ממש עמוק ולי ולאיל היה תחביב להגיד לדפנה תיזהרי קריש או תיזהרי דיונון ודפנה צרחה כל פעם מחדש ואז אמרתי לה אלמנה שחורה והיא ואני הסתובבנו סביב עצמנו במים ואמרנו משתתפת בצערך שלא תדעי עוד צער שתדעי בנים זכרים (זו הייתה בדיחה לאוהבי אסי וגורי) אבל לצערי השהות שלי באילת היית יומים כי היה לי שיעור תיאטרון ומגן בלשון אז נסעתי בשישי בבוקר וחזרתי בראשון בבוקר. אבל זה היה שווה את זה.

ואז התחלתי לעבוד בקייטנה שזה נהיה בזמן האחרון מרכז חיי כי כל היום אני שם ואם אני לא שם אז אני מכינה פעילויות ליום המחרת או משהוא.. ויש לי קבוצה מופרעת בעליל של 24 ילדים כשמתוכם רק 6 בנות מה שאומר שכל היום הולכים מכות אצלי בקבוצה וכל היום אני אומרת משפטים כמו עילי תתנצל בפני ליאם יונתן תן לנוראיל את הכיסא הוא ישב עליו קודם ועוד כל מיני כאלה.. נהייתי ממש מורה אני ממש מרחמת על המורים שלי אני מבינה כמה זה קשה..אבל  הישיבות מדריכים זה אחד הדברים הכי כייפים כולם מתלוננים ומחלפים חוויות אחד המדריכים סיפר לי שהדבר הכי קשה זה לקחת אותם ללונה פארק הוא אמר לי "את יודעת איזה מתסכל זה לרדוף אחרי 20 ילד במבוך מראות? אחרי שחזרתי בחיים לא היו לי כ"כ הרבה כחולים בגוף" והקבוצה שלי הייתה קבוצה ממש מופרעת עד שגיליתי את הדרך אליהם התחלתי לספר להם צ'יזבטים אז עכשיו אני מוצאת את עצמי כל יום מחפשת עוד ועוד צ'יזבטים כי כל יום הם רוצים חדש וזה הדבר היחיד שמחזיק אותם שקטים.

ויש לי ילד אחד שמתעצבן נורא מהר לפני כמה ימים מצאתי את אחד החניכות שלי בוכה ושאלתי אותה מה קרה? והיא הסבירה לי שהיא ראתה כיסא ריק התיישבה ואז הילד הזה בא ואמר שזה שלו וכשהיא לא הסכימה לקום אז הוא לקח ארגז טרופית ודפק לה בראש.

ובכלל בזמן האחרון אני שותה כ"כ הרבה טרופיות הגוף שלי מכיל 90% סוכר ענבים.

ועשיתי גם בגרות בלשון  והטקסט (המאד "מעניין" יש לציין) עסק בהכתרה של עכו כאחת מערי מורשת עולם ורק שנייה לפני שהגשתי שמתי לב שכתבתי בכל המבחן יפו במקום עכו ותיקנתי את זה בשנייה, שמוליק אמר לי שזה המבחן הראשון שקפץ  תוך שנייה ב50 נקודות.

וגם הייתי בשליין וישבתי שם עם דפי ואז ראיתי מישהיא שמאד דומה למרב מיכאלי שעברה שם ושאלתי את מאיר (אחד האחראים שם) תגיד אני הזיתי או שמרב מיכאלי כרגע הלכה פה והוא אמר לי לא את לא הזית היא באמת עברה פה. ואז איך שהוא בדרך פלאית כל שהיא הצלחתי לפגוש אותה ואמרתי לה שאני רואה בה מודל לחיקוי ושאני רוצה לגרום לפירסום יותר נרחב בעד זה שנשים לא יפחדו להתלונן נגד המעסיקים שלהם.והיא אמרה שזה נשמע מאד מעניין ושהיא תשמח שאני אסביר לה את זה יותר טוב במייל (כי האחיין שלה שיגע אותה) ואז היא אמרה לי את תזכרי את המייל שלי? ואני אמרתי שלא ואז היא אמרה לי טוב אז תבקשי מההפקה והם יתנו לך ואז היא התחילה ללכת והזתובבה אלי ואמרה לי נורא יפה לך השמלה הזו ואת בכלל נורא יפה ואני התחלתי לסמיק שם כי אני שונאת שאנשים מדברים איתי על היופי לכאורה שיש לי. ואז בסוף התוכנית הלכתי לשליין ואמרתי לו את זה והוא אמר לי אז תחכי פה מרב תבוא עוד מעט ותיתן לך ואז אני ודפי חיכינו וחיכינו והיא לא הופיעה אז קיבלנו על הדרך סיור בחדרי הקונטרול והעריכה של שליין שזה היה ממש ממש מגניב. ואז (ובאמת שאין לי מושג מאיפה היה לי את האומץ, לפעמים נכנס בי איזה שד ואני עושה דברים שבחיים לא היה לי אומץ לעשות) דפקתי על הדלת של המשרד שלו ושליין אמר "כן" ונכנסתי ואז הוא היה מופתע שאני עוד שם והוא שאל אותי כזה מתי הגמל האחרון לנתניה? ואני אמרתי לו שאני מכחה למרב והוא אמר שהיא לא תבוא ושאל למה וסיפרתי לו את כל עיניין המייל ואז הוא אמר היא יודעת שאת רוצה את המייל שלה? ואני כזה כן.. ואז היא בדיוק התקשרה והוא אמרה היי אני בדיוק נותן את המייל שלך למישהיא ואז הוא הכתיב לי את המייל שלה אבל זה לקח המון זמן (זוכרים שסחבק היא חצי דיסלקטית) אז אמרתי לו שאני מצטערת אבל דסיקלקציה שלי גובה ממני מחיר יקר הווא התעניין ואמר לי שאני יכולה לרפא את זה או להוריד את החוזק שלה עם לימוד מכוון ואמרתי לו שאני יודעת ואז הוא אמר לי טוב בואי נעשה משהוא אחר מה המייל שלך? ואז אמרתי לו ושאלתי אותו למה אתה צריך אותו? ואז הוא אמר לי אני אשלח לך את המייל שלה דרך המייל שלי אבל זה אומר שיהיה לך את המייל שלי ואת לא נותנת אותו לאף אחד ברור? ואז אמרתי לו שברור והטלבטתי אם לספר לו על הטלפון של גרייניק אבל בסוף החלטתי שלא.

ולמחרת הייתי שוב רק שהפעם עם דפנה והיה סופר מצחיק כי היינו בחדר של הכותבים שזה אחד המקומות הכי ביזארים שיש. כל הדלת שלהם כתוב: "כאן לא מיבשים מדוזות" ו"כאן לא מבצעים החלקה יפנית" ו"כאן המונולוג סגור יום כן יום לא היום לא!" (אין הם פשוט אנשים חולי נפש) ומי שהיה באולפן יודע שבכל מקום יש כרזות של סרטים אז על הכרזות בחדר של הכותבים על אחד מהם כתוב המלצות ממעריב ומהארץ ומתחת כתוב אילנית ע.מאפרת:"סרט כ"כ מרגש בכיתי ואפילו לא הייתי צריכה טירסטיק" ויש להם לוח קליעה למטרה לעליו יש את התמונה של אסף הראל וכשאני ודפנה היינו שם זה נורא נורא הצחיק אותנו ושתינו פרצנו בצחוק ואז אור ישראלי נכנסה והסתכלה עלינו כמו על איזה שתי מפגרות..

זהו כאן תמו שידורינו עד לפעם הבאה

יעל-הגמורה-מעייפות-מהקייטנה-הנוראית-הזו!