זכרון סלקטיבי
הבלוג 2.5
|
כינוי:
Bercko21 בן: 44
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2008
שמחה לאיד? קארמה?
שבוע מעייף עובד עלי....
כל השבוע שעבר לא ממש ישנתי יותר מ4:30 שעות בלילה, ולא משנה כמה מוקדם ניסיתי!
זו מין תקופה כזו... אני לא מחבב אותה במיוחד.
יום חמישי הייתי בירושלים, נורא רציתי ללכת למצעד הגאווה, כמו שרשמתי פה, זה הרבה יותר מסתם מצעד ומרות היותי סטרייט מוחלט אני חושב שזה מאוד חשוב להביע הזדהות עם המטרות שלהם.
בסוף עקב עבודה לא יצא לי ללכת למצעד :(
אבל כן יצא לי ללכת למסיבת פוסט מצעד! היה נחמד מאוד תכלס, מאוד הזכיר לי את מסיבות שנות ה80 שאני אוהב, פשוט עם יותר זוגות מאותו המין.... :)
היה מגניב, כוחותינו חזרו תל אביבה בשלום, ואני התעוררתי ב3 בלילה לטפל במשהו בשרתים שלנו P: . פעם ראש/ונה שאני מתעורר מסמסים....
בעניין אחר שעבר לי בראש לאחרונה, קארמה וחברים...
הסיפור קצת ארוך, אז אקצר,
לפני כמה זמן רבתי עם השותפה שלי בעינייני כסף, היינו אצל חברים, היה צריך להשאיר אצלם כסף שיקנו לנו משהו, ולא היה עלי.
ביקתי ממנה שתשאיר כי 1. זה לשנינו 2. אני לא אוהב "להיות חייב", אפילו עם זה לחברים, במיוחד כשאני יודע שיש להם קצת קשיים משל עצמם.
הנקודה בסיפור,
ביקשתי ממנה שתשאיר והיא לא רצתה, בתירוץ של: "פעם מצבי הכלכלי היה ממש גרוע, ובעקרון אני לא נותנת עכשיו כסף"
היא התחילה להאשים אותי בזה שתמיד דפקתי אותה, שאני תמיד לוקח ולא מחזיר ועוד כל מיני האשמות.
היא החליטה שבעקרון היא לא מביאה לי, כי בעקרון היא לא רוצה להתקע בלי (למרות שהיה נשאר לה לא מעט מזומנים בארנק...) כי זה מזכיר לה את הימים שהיא חיה לבד ולא היה לה מה לאכות בבית.
מי שמכיר אותי, יודע שאני אולי הכי להפך מיזה. אני אולי זה שהכי עזר לה כשכל השאר לא נקפו אצבע,
אני זה שהבאתי לה אוכל הביתה, בלי שתבקש כששבועות לא היה לה כסף לאוכל.
אחיה הקטן היה רב איתה קבוע, רק אחרי שדיברתי איתו והורדתי לו את האסימון הוא התחיל לראות דברים אחרת, היום היא והוא חברים ממש טובים.
בקיצור, הרשימה של דברים שעשיתי בשבילה עוד ארוכה מאוד, מאוד....
עד היום אנחנו די ברוגז ולא מדברים. אין לי כוח בשביל מישהו שנותנים לו כל כך המון ואחר כך משתין עליך ומאשים אותם בכל מיני שטויות כשלא מתאים לו לתת חזרה.
הצד של הקארמה בסיפור זה שאחרי שרבנו, כשכל הסיפור הזה התחיל עם הסרטים המטופשים שלה לחזור לחיות בעוני,
פיטרו אותה מהעבודה, היא לא קיבלה לא פיצויים ולא בונוסים, נכנסה לחובות וכבר חודשיים יושבת בבית ולא עושה הרבה.
שמחה לאיד זה לא, אני לא אוהב לראות אנשים ככה,
אבל אם פעם הייתי הראשון שנותן הכל בשביל לעזור, היא די יכולה לשכוח ממני הפעם.
אולי לא בדיוק מגיע לה, אבל היי, לך תתווכח עם קארמה...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
