סיפור חיי

הוספתי עוד כפתורים של דניאל הסקסי. *-,* (ברשימות תחת הלב המצויר הזה, שיש שם בנוסף כפתורים גם של יון תומרקין הכוסון ובובספוג המאמי ^^)

א. קרדיט ותודה ענקית לבלוג הזה

ב. תהנו! D: (ומאיה, זה שאת לא תהני לא אומר שאחרים לא ייהנו... -.-)

http://9types.co.il/web_articles_list.php?category_id=181

רוב הסיכויים שלא תשבו ותקראו את זה (אלא תחפשו איזה טיפוס אתם), אבל לפחות אני רוצה להעתיק משם קטע שאולי כן תקראו על הטיפוס שלי-

איך להסתדר איתי:

• כשאתה מבקש ממני לעשות משהו שים לב לאופן בו אתה עושה את זה, אני לא אוהב שלוחצים עליי או מלחיצים אותי.
• אני אוהב להקשיב ולתמוך באנשים, אך אל תנצל את זה.
• תן לי זמן לסיים דברים או להגיע להחלטה.
• אתה יכול לנדנד לי אבל בעדינות ובלי ביקורת.
• שאל אותי שאלות כדי לעזור לי להבהיר לעצמי מה אני באמת רוצה/חושב/מרגיש.
• אני אוהב דיונים מעניינים אך לא עימותים או ויכוחים.
• הערך את מה שאני עושה במקום להתמקד במה שאני לא עושה.
• אל תאיץ בי, כבד את הקצב שלי.
• כשאני מספר לך את בעייתי, רק תקשיב לי, אל תתחיל לייעץ לי.

גם שאר הדברים שם נכונים לגביי באותה המידה, אבל הייתי רוצה שתיקחו לתשומת ליבכם את הדברים האלה בפעם הבאה שאתם פונים אליי... ^^"

טוב, הבלוג למעשה נפתח באמת בפבואר, אבל מחקתי את כל הפוסטים הראשונים כי הם היו סתם על מה שהיה לי בשבוע ולא פריקות וכל אלה, אז מחקתי ורק לפני שנה התחלתי לכתוב פוסטים נורמאליים  עם פריקות.

חשבתי שאולי אחגוג את זה, אבל בשביל מה?

במילא אני כבר לא כותבת פה יותר מפחד שאנשים שאני כותבת עליהם ייראו את זה, וגם כי אין לי זמן (למרות שעכשיו אחרי שהתחיל סופסוף החופש -כאילו אנחנו יסודי או ששבתנו שמגיע לנו לגמור רק ב-30 >< - יש לי מלא זמן) או כוח או רצון ועוד מלא...

אז אני שוקלת לסגור את הבלוג, אלא אם בחופש אני אעדכן נורמאלי ולא רק פעם בשבועיים. -.-

אז נראה כבר, פשוט סתם רציתי לנצל את התאריך בשביל עידכון...