כן, אני אוהבת את זה מחוספס.
ב18 יש לי יומולדת 21, ובנתיים החיים לא מראים שום סימן לכך ששווה לחכות ל22.
כל המדדים עומדים מתחת לקו האמצע וניתן רק לקוות לעלייה.
מצד שני, אני, החלטתי לנצל את חוסר האונים של החיים במצב זה ולכבוש לעצמי כלמיני חלקים שאליהם, מנסיבות שונות ומשונות, עוד לא הספקתי להגיע.
התחלתי את מסע הכיבוש מלשפר את מערכת היחסים עם ההורים ולמצא עבודה נוספת.
העבודה משום מה לא רוצה בי כל כך אבל עם ההורים הייה שיפור רציני.
בנוסף במהלך מסע הכיבושים שלי, כבשתי את כל האמבטיה עם ספוג מתכתי זהוב ובקבוק אקונומיקה ואת החלק המזרחי של המטבח.
מחר אם הכל יילך לפי התוכנית אני צפוייה לתת נאום טרום קרב ולצאת נגד צבאות התולעים החיים אצלי במטבח ולטהר אותו מכל גר, בגיר ופעוט.
אם הכל יתקדם בהתאם צפויה לי שליטה טוטאליטארית על כל שטחי הדירה שלי!!!!הידד לי!!!!
מצד שני בזירה האישית אני ממשיכה לחוות כשלונות מוחצים.
מתברר שאנשים לוקחים את הסובלנות שלי כסוג של חולשה ומנצלים אותה.
מה שרק מוכיח שהאסרטיביות האגרסיבית כברירה לחיים לא הייתה טועת.
דבר המזכיר לי, לחזור לשיטה זו כברירת מחדל לתקשורת בינאישית.
קיטי לעומת זהא עדיי כועס עליי על עך שהכנסתי מישהו שהוא לא הוא למיטה....
קיטי אל דאגה....
זה לא יקרה שוב עוד הרבה מאד זמן!!!
סנתיים הוא מעביר את זמנו החופשי בצייד חרקים מעופפים, שינה בכיור והשארת חתימות גפיים על הקירות.
בנוסף ברצוני להזכיר לכל מי שמעוניין בחברתי שאני עדיין גרה איפה שגרתי ולא החלפתי מספר טלפון, מסנג'ר, תא דואר, מין, דת, לאום, שם, תחומי עניין, אלכוהול במים או נטייה מינית.
לנושא גלובלי יותר, מחר צפוי להיות יום חדש, כך טוענת האירגונית שלי, דבר אשר מוכיח ישירות את ההשערה: יש חיים אחרי המוות!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
