נפגש בספסל

ושוב, לצפות? לא לצפות?

כשאתה יודע שמשהו עוד יבוא, משהו גדול. משהו שישנה לך בחיים.

כן? לא? אולי נוטה לכן? אולי נוטה ללא?

מה לחשוב?

לנסות לקרוא, לנסות להבין, לפענח כל מילה, הודעה, הגיה.

כל כך נשי מצידי..

לנסות להבין הכל עוד לפני שזה קורה.

להכין את עצמי לכל מצב שעלול לבוא.

האם רוצה? לא רוצה? האם הוא בכלל יודע מה הוא רוצה..ממני?..מעצמו?..מהקשר?

הכל כל כך לא ברור, לא ידוע, לא סגור..

ואני חיה, בתוך זה, מתערבבת בכל הטוב והרע, בכל החשבות, הציפיות, האכזבות.

מה אני יכולה לחשוב?

מה אני יכולה לעשות?

כל מה שנותר, לחכות לאותו רגע, לאותה שיחה.

לחכות ולשמוע..

את מה שאני רוצה לשמוע? את מה שאני פוחדת לשמוע?

כל כך לא ידוע..

אז מחכים..