'אלוהים נתן לאדם שתי אוזניים ופה אחד, כדי שיקשיב יותר וידבר פחות.' אצלי הפה טיפה סוטה. XD
'במקום שאין אנשים, תשתדל להיות איש.' אני אנסה קודם כל, להשתגע. XD
'פיסימיסט מסתכל לשני הצדדים כשהוא חוצה כביש חד סיטרי.' אני גם. למרות שאני מרבה להיות אופטימית. =]
'כפי שתציע את המיטה, כך תישן בה.' ואני אביא איתי מישהו. XD
'אם אין לך מה לומר, שתוק.' אני לא.
'לאחר שקראתי כל כך הרבה על ההשפעה הרעה של עישון, החלטתי להפסיק לקרוא.' אצלי זה הפוך, פשוט שלא עישנתי. XD
אין לי עוד משפטים,
וישמצב שלא הבנתם בכלל את אלה =\
אה, עשיתי עגיל בפופיק.
(סת"ם= נו, אני כותבת סת"ם, האלה מהתנ"ך)
אף אחד לא חייב לקרוא את זה, כי אף אחד לא יבין, חוץ ממך.
חבל לי שזה קרה, והייתי מקווה שזה לא היה קורה.
ממש נפגעתי.
'הבנתי, הפנמתי, שמעתי'
לא נראה לי.
זה באמת היה חשוב.
לי.
לך אולי, זה היה עלוב.
לי,
זה היה באמת חשוב.
אולי את באמת לא כמו שחשבתי,
אבל אולי זה רק בגלל שנפגעתי.
לא זוכרת.
מתעלמת.
לא אכפת לך.
סגורה בתוך עצמך.
או כל סיבה אחרת.
לא תתקבל.
ושתינו יודעות למה.
למרות הכל,
בסופו לדבר,
תמיד,
זה יעבור.
וכן, זה עבר.
כי למרות הכל,
באמת אכפת לך ממני,
ואני יודעת את זה.
ואני לא אוכל להמשיך לכעוס,
או לשמור לך טינה,
לעוד הרבה זמן.
כי למי שאכפת ממני, אכפת לי ממנו.
וזה תמייייד, אבל תמייייד נכון.
ואת במיוחד.
ואיך אמרת? 'חברות מהלב'.
וזה נכון.
אז פשוט תדעי,
אם במקרה יוצא לך לקרוא את זה.
שאת חברה מהלב,
ודווקא בגלל זה זה פגע בי יותר,
ממש חץ על הלב.
ואני יודעת שאת לא כזאת,
באמת שאני יודעת.
וזה היה שבוע לא שגרתי,
גם את זה אני יודעת.
וזהו.
עבר,
נגמר,
חלף,
'תם ונשלם הקונדס'.
=]
אני אוהבת אותך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
