Smells Like Teen Spirit

אוף. ואוך.

החודש הזה הייתי ממש עצבנית.

ממש התעצבנתי מכלדברשהוא.

המפגש היה ממש הצלחה, ונהנתי. D:

למרות, שגם שם, הרגשתי קצת בלי חשק. 

בלי חשק להיות מגניבה או לסטוץ..  ולא אמרתי את זה לאף אחד, כי לא צריך. (אה, אמרתי רק לבר, טמיר ואור שאין לי חשק לנשיקה..)

כי בר עזרה לי לעבור הלאה, ואמרתי לה את זה ואני אוהבת אותה כלכך3>

אחרי שחזרתי הביתה. קצת בכיתי.

כי התעצבנתי על אמא שלי. ואחרי שבחנתי את הנסיבות,

הן היו פשוטות וסתמיות מדי.

אז הרגשתי צורך לבכות.

ואני מעריכה את אמא שלי הכי בעולם,

אין עוד אמא כזאת בכל העולם ולא תקום כזאת.

ולא מגיעה לה שאני הילדה הטמבלית הקטנה תתחצף אלייה.

למרות,

שאני שונאת,

כשלא מבינים אותי.

אבל אין מה לעשות. יש הורים,

ויש חברים.

רק מה שאני אומרת.

שכלכך הייתי מאושרת.

לו הייתי הבנאדם,

שידע לצפצף על כולם.

הייתי מאושרת, אם הייתי יכולה להיות רגועה, שלווה, שרק הדברים החשובים ירגיזו אותי וזהו.

זה הכי קשה שיש. לסבול את עצמי עצבני.

ממ,

יש שיר שכתבתי כבונוס לשיעור ספרות.

והוא נקרא 'לכל אדם יש חלום'. קיבלתי על השיר הזה את הציון המירבי שהיה אפשר לקבל. 3 נק' לתעודה. :)

הוא לא ממש קשור למה שאמרתי, אבל הוא נחמד :)

אז הנה הוא:

לכל אדם יש חלום / עומר קורצ'י

לכל אדם יש חלום.

שיכול להגיע לכל מקום.

אם הוא יתאמץ,

ואף לא ימצמץ,

יעשה הכול למענו,

בסופו של דבר יגיע ליעדו.

החלום הוא קטן/ גדול.

יכול למלא חלל גדול.

יש חלום קשה למימוש,

ממש כמו לתפוס יתוש.

אך יש חלום- קל כמו נוצה,

נוכל אליו להגיע בריצה.

חלומי הוא להגיע,

עד לרקיע.

ללכת על המים,

לעבור את השמיים.

לשעוט מעל כל מכשול.

זהו, בעיניי, המכשול הכי גדול.

להתעלם מהבעיות,

מהתחושות, הרגשות, האכזבות.

האהבות הנכזבות.

ופשוט, כמו איילה קלילה,

לדלג מעל כל בעיה.

מקווה שלא רק סטפני אהבה,

שגם אתם.

לילה טוב :)

אה ומחר אני רואה את ירדן ואוריקווו איזה כייף ליי D::

חרשני.

זנזני.

שכחני.

עב'תי על'ך. 333>

לול. P:

אז כן, הייתי בהופעה של סימפל פלאן בת"א, עם ליהיא, טמיר, סתו, נויה ועוד אנשים =]

היה פשוט מטורףף.

חוויה של פעם בחיים..

בחיים שלי לא הזעתי ככה.

בחיים שלי לא היה לי חם ככה.

בחיים שלי לא צרחתי ככה. (אפילו לא במח"ץ!!!!!)

בחיים שלי לא קפצתי ככה.

בחיים שלי לא היה לי כלכך חנוק.

בחיים שלי לא עלו עליי ככה.

בחיים שלי לא השתחררתי ככה.

ובחיים שלי- לא היה לי כלכך כייף. (זתומרת, אני לא משווה את זה למשהו אחד.. =\ )

(אלוהים, זה נשמע ממש כאילו איבדתי את בתוליי XD, למרות שעוד שנייה הייתי מורידה חולצה מהחום הזה.. חצי מההופעה הייתי עם חולצת בטן XD)

אף אחד שלא היה שם לא יכול לתאר לעצמו/ להבין את מה שהלך שם, את האדרנלין המטורף שזרם בגוף,

ואף אחד (ומוטב שכך) לא היה יכול לדמיין אותי שם.. =] (מזליסטים אלה שראו אותי מאחורה..XD)

חצי מההופעה היינו (אני, ליהיא, טמיר, דפנה וכל ראש העין ואנשים שהכרתי(!)...) באמצע, והיה פשוט אדיירר.

ואז פייר עבר לבמה הקטנה מאחורה, ומישהי פשוט עלתה איתו וחיבקה אותו! ~כוסאמאשלהסבתאשלה~

(ובתחילת ההופעה מישהי זרקה על ג'ף (גיטריסט) חזייה XD)

ואז פשוט אני וליהיא נשארנו מאחורה, להשתגע=] והוצאתי את הנשמהה שלי.. במיוחד בperfect, אם הייתם רואים אותי, הייתם חושבים שאני בהשפעה כבדה של סמים XD

וגם ליהיא, היה לנו כלכך כייף, ואני כלכך שמחה שהיא באה איתי, והייתה איתי כל ההופעה.. אני כלכך אוהבת אותה 3333>

בסוף ההופעה, כולם יצאו החוצה, ופייר ניגב תראש המסריח שלו עם מגבת שהרגע נתנו לו, וזרק אותה לקהל. זה היה אחד המצחיקים.. איזה 10 אנשים התעלקו על המגבתXD (למרות שהייתי עושה אותו דבר אם זה היה איאן ווטקינס XD) ואחרכך, צ'אק (המתופף) זרק איזה 5 מקלות לקהל ואני השתגעתי.. הייתי מתה עכשיו לתופף עם מקל שלו!!! =[

אוקצור, אין מה לספר כלכך, כל החוויות והתחושות וההרגשות שמורות אך ורק אצלי =]

מי שהיה, היה 'בן זונה' (כמו שפייר אמר XD) ומי שלא היה- לגמרי הפסיד!

ורק מה שאני יודעת, זה שישר כשהגענו לאוטו, שמעתי לוסטפרופטס, ושוב נזכרתי כמה שאני אוהבת אותם.. אחח כמה מוכשרות יכולה להיות בלהקה?! אם הם היו באים לארץ.. מה הייתי עושה!!! פוגשת אותם, משיגה מקלות שלהם, מגבות שלהם, וזורקת עליהם חזייה למזל טוב! P:

ו..זהו נראלי לעכשיו.

יש תמונות, אבל אין לי כוח להעלות אחת אחת =\.. מי שרוצה לראות, יש לי בפלאפון, וגם לטמיר =]

נתעדכן! D:

ביי אהוביי 333>