אני לא מאמינה ...

שוב פיספסתי את מה שהכי רציתי !!!!!!!!!

שוב שוב ושוב ..

כל המ שאני כל כך רוצה וכל כך מחכה לו

אני מפספסת את זה בגלל שטויות

נותנים לי עוד הזדמנות

שוב מפספסת !!!

דיי למה זה לא הולך לי

היום הפסדתי להיות במקום שיום אחד ראיתי שם את עצמי

את המקום שבאמת עניין אותי

ועליו כבר אין הזדמנות שניה!!!!

אני שונאת את עצמי !!!!

אנשים כבר לא סומכים עליי

למרות שאם אני אומרת אני מקיימת ...

באמת מה אני לא עושה טוב ?

למה בשביל אחרים אני יכולה לזכור דברים ובשיבל עצמי אני שוכחת אותם !!!!!!!!

אני רציתי לבוא !!!!!

ולהיות שםם

אולי זה נשמע לכם טיפשי ..

אבל בבוקר מתישהתקשתי ..

ושאלית את חבהר שלי " מתי  בסוף הנהג באה  תי צריך לצאת "

היא אמרה " אנחנו כבר יצאנו "

ואני " מהההההה? ופרצתי בבכי כמו ילדה קטנה "

לא מוותרת .. הולכת לאמא שלי שואלת אותה אם אפשר להזמין מונית לחיפה כי שם זה נמצאה ..

אבל מפה לשם זה רחוק מידי :(

ואמא שמנסה להרגיע עוד מטיפשה לי מוסר :" אם הן היו חברות אמיתיות ... הם היו מתקשרים אלייך רבע שעה לפני היציאה ואומרות לך "

אבל בלב אני חושבת ..

אמא את לא מכירה את החברות הכי טובות שלי ... וכנרהא שגם אני לא

ולא לבד לשם אני לא אוכל ללכת  אני כל כך טיפשה ....

אויל מקרה טיפשי ודבילי .. אבל לפעמים רק בשברים כאלה רואים האם מאנשים אכפת ממכם ...

ולא אני לא מאשימה אף אחד .. ולא כועסת על אף אחד ולא שונאת .. חוץ מעצמי ...

סליחה על החפירה

פשוט עכשיו 7 וחצי  כולם ישנים .. אפילו אין לי למי להרים טלפון ולבכות ..  כי כולם עסוקים  למרות שתמיד יש אנשים שאמרו לי שהם תמיד שם לצידי  אבל כנראה שרק שעות בוקרת מוקדמות יכולות להפריד בינינו

דמעות כבר לאט לאט נגמרות למרות שאני לא רוצה להפסיק .. המיקלדת כבר רטובה

ואני הולכת .. לעוד יום .. כיאלו שלא קרה כלום  אם ההרגשה הכי נוראים .