ואוו לא כתבתי פה יותר משנה , החלטתי לעדכן בשביל עצמי כי אני יודעת שכבר אף אחד לא יקראה את זה  לפחות לא הוא. במשך משהו כמו שונה חודשים אני חיה בבועה שרק הוא קיים היום פתחתי קצת תעניים הסתכלתי שיש עוד דברים תמיד היתעצבנתי עליו שהוא בוחר את החברים שלו על פני.. איך משהו יכול לגיד לך שאת כל עולמו אהבת חיו וללכת  אחר כך אם חברים אותך להשאיר בבית לבד זרוקה ובודדה במחשבות של עצמך...

זרקתי כל כך הרבה דברים .. וויתרתי על רוב החברים שלי , שאני כל כך רוצה לקבל חזרה .. וויתרתי על תחביבים על זמן על הכל .. ורציתי שרק הוא יהיה קיים שהוא יהיה תמיד לידי .. כן כן סוג של טוב סוג של זה לא המילה .. זה פשוט אובססיה , אני רוצה לשחרר .. אני רוצה להפסיק לבכות .. לסבול .. לחכות שפשוט יום אחד אני אקום והכל אשתנה ... עליו אני לא מסוגלת לוותר .. הוא הדבר הכי טוב והכי גרועה שקרה לי בחיים .. כמה אושר ככה עצב.

אף אחד בחיים לא יתן לי מה שהוא נותן לי .. אבל מצד שני גם אף אחד לא יגרום לי יותר לסבול ככה .. הבטחתי לעצמי שאם זה יגמר מתישהו מאיזשהיא סיבה .. אני בחיים לא אקשר ככה לגבר יותר . מאהבה ראשונה לומדים .

כל כך כואב לי שהוא יודע שמשהוא לא בסדר והוא מכחיש, חושב שהכל מעולה .. ששום דבר לא קרה...הוא מחליט לחיות באשליה שלו .. הוא מחליט לברוח ולהשאיר אותי לבד.. אם הכאב ואם הדמעותת הרי אני חזקה אני אתגבר.. אבל אני לאט לאט נשברת אני לא יכולה יותר התחלתי לבכות יותר , יותר להרגיש רע.. התחלתי להרגיש זוועה, חוסר בטחון, חוסר הערכה ,אני אבודה , אין לי רצון או כוח לכלום , באמת פשוט באה לי להעלם, אין לי כוח לקום כל בוקר לצבא ואין לי כוח לבכות יותר , רק רוצה להחזיר את הזמן לאחור , אני רוצה את החיים הקודמים שלי , שצחקתי חייכתי והייתי הילדה הכי אנרגטית ומאושרת בעולם, איפה היא לעזעזעל עכשיו?