מה אני אגיד, כבר עבר חודש. חודש של חופש, חודש של מנוחה, מנוחה מלימודים, מהסביבה.
אני יכולה להגיד שטוב לי. באמת טוב לי למרות כל המצבי רוח האלה שמשתנים לי,
ולמרות שאני עושה כ-ל-ו-ם בחופש הזה (בעיקר בגלל שלא מזמינים אותי לשום מקום.)
אני שמחה ומרוצה מהעובדה שיש לי קצת יותר מחודש של חופש, והחודש הזה יהיה
הרבה יותר טוב כי כמובן עפרי חוזרת לארץ :) בכלל איכשהו יש לי הרגשה שהשנה הזאת
תהיה יותר טובה, אולי בגלל שמסיימים חטיבה ואולי בגלל שכולם אומרים שזאת שנה טובה.
אני מסוגלת כרגע להיות אופטימית, להסתכל קדימה, ולראות שאולי המצב לא כזה נורא.
אני יכולה לומר, שטוב לי.
סביר להניח שזה יעבור בקרוב עם המצבי רוח שלי, אבל לא אכפת לי בכלל!
כי החופש הזה עושה לי רק טוב מכל הבחינות, כי עכשיו אני יכולה לנוח באמת.
מכל הבכי הלימודים הלחץ החברים הסביבה המורים והמורות והשגרה המציקה.
אני יכולה לומר, שלמרות שזה מפתיע, שאני מחכה איכשהו לשנה הבאה,
לכיתה ט', ברש"י 2009. לא חשבתי שאני אגיד את זה, אבל עובדה :)
אבל יותר מזה אני מחכה לתיכון, כי להיות ברש"י זה פשוט סיוט למרות הכל.. :/
אני מקווה שזה יעבור לאט ובטוב, כי אחרי הגשם תמיד השמיים בהירים.
ואני לא יודעת מה איתכם אנשים, אבל אני מצפה לא ללמוד דרמה עם האיש הזה כל שבוע :)