Borrowed Time

אז עברו 7 חודשים כמעט מאז שהלכת.

זה לא נעשה יותר קל.

להפך, חוסר הקיום שלך מכאיב רק יותר, והחור שהשארת מאחוריך רק גדל ואני רק שוקעת בזה יותר.

אנדרי קנה לי טבעת אירוסים, ואת לא פה כדי לדעת את זה. ואת לא פה בכלל ואני לא יודעת איך אני אתמודד בלעדיך.

אני חושבת עליך כל הזמן, אני מתגעגעת אליך עד כדי כאב פיזי.

לפעמים אני קולטת שאני לא אראה אותך יותר והנשימה שלי עוצרת, אני לא יכולה לנשום.

היית אמורה להמשיך לחיות, לא לזרוק את החיים שלך. לא לקפוץ 8 קומות למטה ולא להסתכל אחורה.

בננה שלי, כל כך כואב לי שאת לא פה.

בבקשה תחזרי.

לא אכפת לי איך, רק תחזרי.

מותר לפנטז נכון?