..קריין החדשות קרא: "אבל, לעומת רוני ברקוביץ' המדהימה, שירי רפאל הפתיעה את כולנו בהופעתה הראשונה בבימה..."
רוני כיבתה את הטלוויזיה. היא עלתה לחדרה ובכתה.
'אני הופעתי בבימה.. זה לא פייר... למה דווקא היא? למה דווקא שירי? זה לא מגיע לה...'
שירי היא בת כיתתה של רוני... ועכשיו רוני מרגישה ממש מושפלת. היא פחות טובה משירי רפאל? זה לא הגיוני... הרי שירי היא ילדה שכולם תמיד צוחקים עליה.. אז מה יעשו עכשיו לרוני? 'דברים רעים.. מאוד רעים..' היא חשבה לעצמה, ובכתה.
למחרת בבוקר, רוני לא רצתה ללכת לבית הספר. היא פחדה שכולם יצחקו עליה, והיא כבר דמיינה איך זה יהיה. היא חלמה שהיא נכנסת לכיתה באיחור, וכולם מסתכלים עליה במבט רציני, וגם המורה, ואז פורצים בצחוק לגלגני ומריעים: 'שירי! שירי! שירי!' והיא בוכה. היא התעוררה מהחלום בבהלה ובבכי, ולא הצליחה לחזור לישון.
בצהריים, חברתה הכי טובה של רוני, גלי, התקשרה אליה:
"היי רוני, מה קרה? למה לא באת היום לבית הספר?"
"לא התחשק לי."
"למה? קרה משהו? את יודעת שאת יכולה לספר לי הכל!"
"כן.. אני יודעת. אבל עזבי, לא משהו מיוחד. זה יעבור לי."
"אגב.. ראיתי את המופע שלך אתמול בחדשות... ניג-"
"מה?! ראית?" קטעה אותה רוני. 'אוי ואבוי.. קיוויתי שאף אחד לא יראה את זה..' היא חשבה לעצמה.
"אמ.. כן, ראיתי.. מה הבעיה?"
"שירי... " נפלט לה בקול רם.
"שירי? שירי רפאל? אה! ראיתי גם את זה. היא הייתה באמת טובה, אבל את היית יותר טובה. רגע, בגלל זה לא באת? התאכזבת מזה?"
"אמ.. כ..כן.. לא.. לא יודעת.. כן..."
"חח אל תדאגי... אף אחד לא דיבר על זה היום. ולא נראה לי שמישהו ידבר על זה. וחוצמזה, את לא צריכה להתאכזב! תחשבי על זה, היא ניגנה בחצוצרה! את משווה חצוצרה לפסנתר!? ברור שאת הרבה יותר טובה ממנה!"
"חח.. תודה"
"אה ו.. תשמעי, אני לא אמורה לספר לך את זה אבל..
המשך בפוסט הבא!