"בשביל מה אנחנו מאמנים את אצבעותינו למלחמה?
בשביל מה הימים הארוכים והמלאכות הרבות ולילות בלי שינה?
ובשביל מה שעות הטיפול הארוכות?
והריצה בין הסלעים והטרשים בהרים ובגאיות?
ובשביל מה הגוף נשבר, הפנים המאובקים והשפתיים הצמאות?
וכשאתה כל כך רוצה לחיות ואתה רק בן 19...
אז אני אומר לך שלוש מילים, הזוהרות כאור היום:
למען המולדת, למען החירות, למען השלום.
ואתה עוד תראה את הימים הבאים, ימי השקט והשלווה
והעולם כולו משני צידי הגבול יהיה אחד חסד ואוהב,
והתותחים ישפילו קנה, והכלים יהיו נצורים ומנועי הטנקים ישקוטו.
ובאנטנות נשמע רק שירים.
אבל עד אז, עד יבוא יום האהבה והצדק,
אנחנו כאן נחושים ומוכנים ובאצבעותינו על ההדק
ועד אז נותנים את הכל- את כל הלב והנשמה
למען הילדים, למען השדה, למען החברים ולמען הבית.
למען תפרח ותבוא יונת השלום ובפיה עלה של זית."
קצת מילים צבוהות אותי הצליחו לרגש, לא יודעת מה איתכם..
[ושבוע שטח היה כיף רצח]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
/\/\/\/\/