Writing On The Walls

בסוף אתה חוזר לחדר שלך, עם האור הצנום

נכנס מתחת לפוך, במוקדם ומאוחר

והכל נופל ביחד מתחת לכרית

וכל מי שאתה עכשיו, מתחבא מתחתיך

אולי מתחת לסדין

וכל הזכרונות מהעבר חוזרים אליך,

גם אם זה נשכח

ואולי אפילו קצת שורפות לך העיניים

וכל החיוכים, וגם המאולצים,

עומדים בשורה כנגד עיניך

ומי שהפכת להיות, נעלם

כי זה רק אתה עם עצמך שוכב במיטה

נזכר בפעם, עם דקירה קטנה

וקם בבוקר, לובש את התחפושת

ולפעמים היא כבר לא עולה

אז אתה נאבד בתוך עצמך

לא יודעת בדיוק על מי כתבתי את זה.. אבל שיהיה