שוב תקף אותי געגוע מטורף ליובל.

אז כנראה שאני עדיין אוהבת אותו, מה?!

מוצ"ש שלחתי לו אסמס "פתאום , בלי שום קשר לכלום, אני מוצאת את עצמי חושבת עליך... אני מתגעגעת אליך בחיים שלי" והוא החזיר "גם אני מתגעגע" .

אני ידעתי!

ידעתי שהוא עוד אוהב אותי. בזמן האחרון אנחנו מדברים פעם בחודש בערך ל2 דקות, אבל גם זאת התקדמות.

אני ממש שוקלת להתקשר אליו ולדבר איתו..

עוד שבועיים ימלאו 7 חודשים לפרידה שלנו, ועם זה גם שנה וחודשיים אם היינו נשארים ביחד.

מתגעגעת אליו. אין כמוהו. בחיים לא אהבתי ואני גם לא חושבת שאני אוהב כמו שאהבתי אותו.

יודעת שהוא עוד אוהב אותי. מרגישה את זה. והוא גם חזר לקרוא לי "ילדה" כמו בימים הטובים שלנו.

שונאת להיות מתוסבכת עם בנים.. אבל אם אחרי 7 חודשים שהייתי בטוחה שהוא מאחורי, הוא חזר בכזה בום בלי לעשות כלום - אולי זה אמיתי ?!

ימים קשים עוברים על כוחותינו..

עם מור הכל נגמר... נסעתי לידיד שלי למושב ליד רחובות בלי להגיד לו , ובדרך אני וחברה שלי התחלנו במקרה עם החבר הכי טוב שלו <כי כמובן לא ידענו מה הקשר, וזה התברר רק יותר מאוחר.. > ואז הייתי חייבת להתקשר אליו להזמין אותו לקניון לראות אותי.. מיותר לציין שהוא לא רצה לבוא.. ואחרי זה רב איתי שאני לא רצינית, שאני מתחילה עם בחורים אחרים בזמן שאנחנו אמורים להיות בקשר, שאני נוסעת לידידים שלי במקום לבוא אליו.. הוא קצת צדק, אבל בכל זאת- אני רציתי שניכנס לקשר רציני והוא לא , בעיה שלו.

באותו ערב שאני ומור חתכנו (זה יצא במוצ"ש ) יצאתי עם חברה למסיבה. ישר כשנכנסנו ראיתי בחור שנראה ממש טוב ושאלתי את חברה שלי אם היא מכירה אותו. היא אמרה שלא ונכנסנו לרקוד.

אחרי שעה וחצי בערך ישבנו ליד הבר ופתאום הוא בא והתחיל לדבר איתנו. אחרי כמה דק' הוא הזמין אותי לרקוד. בד"כ אני לא רוקדת עם בנים שאני לא מכירה אבל החלטתי לתת לזה צ'אנס..

רקדנו מלא, ובשלב מסויים התנשקנו. הוא נשאר איתי עד סוף הערב ואפילו עלה איתנו למונית..לא היה לו פלאפון אז הוא לא ביקש מספר..

כל השבוע שאח"כ חשבתי עליו, למרות שהיה לי ברור שזה היה סיפור של לילה אחד.. ביום חמישי באותו שבוע יצאנו לשם שוב, ובכניסה כשהתלבטנו מי יכניס אותנו (כי לאף אחת מאיתנו לא היה 18) פתאום ראיתי אותו.. הוא הכניס אותנו ונשאר איתי כ-ל הערב... בסוף הערב הוא לקח את המספר שלי (עצרנו בנאדם ברחוב בדיוק כשהייתי צריכה לעלות על האוטובוס, רשמתי את המספר שלי בפון שלו ודוד לקח אותו כדי להשיג עט..) הייתי בטוחה שהוא סתם ביקש מספר ושכלום לא ייצא מזה, כי הבחור פ-ר-פ-ר.

יום שישי בערב קיבלתי ממנו אסמס מפלאפון של חבר שלו, התחלנו להתכתב במשך שעה בערך ואז הוא יצא אז קבענו שנדבר למחרת..

מוצ"ש הוא התקשר אלי, קבענו לצאת, ישבנו ביחד שעתיים וחצי והתנשקנו רק פעם אחת.. דיברנו על ה-כ-ל וממש החזקתי ממנו..

יום רביעי נפגשנו שוב, והחלטתי שאני לא רוצה אותו . הבחור פשוט אוהב את עצמו ו60% מהיום שלו עובר במחשבות על "החולצה יושבת עלי טוב? ", "השיער שלי מסודר?" וכאלה...

יום חמישי הוא התקשר אלי ודיברנו קצת, ונתתי לו אישור להשתרלל עם בנות אחרות כי ממני הוא לא יקבל כלום .

מאז לא דיברנו עד יום שני .

יום שני , בסילבסטר, יצאתי עם חברות לעיר. בהתחלה רציתי ללכת לבר שגוז' עובד בו, רק כדי לראות אותו , אבל למזלי הבר היה מלא ולא הכניסו אותנו. עליתי לדאנסבר הקבוע עם חברה שלי ועוד ידיד, וידידה של הידיד הכניסה אותנו פנימה.

התחלנו לרקוד שלושתינו , השתוללנו, מה לא.. היה מטורף!

פתאום ב1 וחצי בערך ראיתי אותו נכנס.. הוא לקח אותי החוצה ושאל מה קרה שאני לא בקשר יותר. עניתי לו שחשבתי שהוא מצא לעצמו בחורה במקומי, אז לא יצרתי קשר. הוא התחיל להגיד לי שהוא חושב שזה לא מתאים כל הסיפור ביננו, ושירד לשנינו אחד מהשני באותה שיחה ביום חמישי בלי לדעת למה..

כל מה שהוא אמר אמרתי לו "אני לא יודעת מה להגיד לך.. " ו"תעשה מה שאתה מרגיש.." הוא אמר שהוא פיתח אלי רגשות , שמאז שהוא מכיר אותי הוא לא מצליח להתחיל עם בחורות וגם לא רוצה.. אבל הוא מרגיש שזה לא זה ושזה לא יהיה אותו דבר.. אני באותו זמן רק קיוויתי שהוא יגיד שזהו ושאני אוכל לחזור פנימה.. עמדתי ושתקתי בזמן שהוא דיבר. לא ידעתי מה להגיד לו.

בשלב מסויים הוא אמר לי "את יודעת מה הכי כואב לי ? שזה אפילו לא אכפת לך. בדיוק בגלל המקרים האלה אני פרפר- ברגע שאני נותן את כולי וחושף את הלב שלי, מישי באה ורומסת אותו." בשלב הזה הרגשתי רע אבל באמת שלא ידעתי מה להגיד לו.

בסוף הוא אמר לי " נכון שאת חושבת עכשיו - הלוואי וחברה שלי תבוא ואני אוכל להיכנס פנימה..? "  ולא יכולתי יותר, אז אמרתי לו "דוגרי כן.."

אמרתי לו שלפחות ניפרד יפה, חיבוק ונשיקה, אבל הוא אמר שאצלו ניתוק זה ב100%.. הוא יצא החוצה ואני נכנסתי פנימה עם תחושת הקלה..

כל הערב התחרפנתי כמו שלא התחרפנתי בחיים.. השתוללתי והשתגעתי... הייתי בסטלה בלי לשתות ובלי כלום..

בהמשך הערב הוא נכנס ופשוט התעלם ממני.. אז רקדתי עם ידיד שלי לידו והייתי הכי חופשיה שיש - כמו שבחיים לא הייתי חופשיה איתו..

כל הערב הוא נכנס ויצא.. אחרי איזה חצי שעה שהוא לא היה במסיבה אמרנו שנלך.. יצאנו , עמדנו בכניסה, ופתאום הוא נכנס, לא הסתכל עלי אפילו, כאילו אני אוויר.. אמרתי לחברה שלי שניכנס לשואו אחרון..

נכנסנו, נעמדנו לידו וליד חבר שלו ודפקנו ת'ריקודים של החיים.. אחרי כמה דקות של התפרעות, אחרי שהוצאנו לחבר שלו את העניים <כי הוא כמובן לא הסתכל..> החלטנו שהולכים..

אתמול הברזתי מביצפר. בערב אמא שלי אמרה לי שהמורה שלי התקשרה ואנחנו צריכות לבוא היום לשיחה איתה.

השיחה היתה היום , באופן כללי הובהר בה שאני לא יכולה יותר להבריז אפילו משיעור אחד. למרבה ההפתעה אמא שלי היתה בעדי כל השיחה. בד"כ היא בצד המורים, אבל היום היא היתה איתי כל השיחה.. כמה שאני אוהבת אותה!

טוב, אני לא יודעת מי ואם בכלל קוראים פה, אבל שיהיה לכולם אחלה של יום 

אור.