תמותו תקופות מעבר.
שבלילה לא קר מידי אבל גם לא חם ואנחנו עדיין עם פוך.
שבתיק יש מטריה בבוקר ומשקפי שמש לצהריים.
שהשפתיים יבשות אבל השמש מסנוורת בפנים.
שצריך להתכסות ולהתפשט כל פעם מחדש.
כי הכל מבולבל כשרוצים לעבור מקיץ לחורף.
בדיוק כמוני.
בדיוק כמוני שבתקופת מעבר שמייחלת שתגמר מתישהו.
בדיוק כמוני שבוכה עלייך לילה אחד ולילה שני כבר לא.
כמוני שעוד חרוט לה בזיכרון המבט שלך בעיניים.
כמוני שעוד קשה לה לשכוח אותך.
כמוני שלא זוכרת מה זה בלי לדבר איתך וביום אחר אתה אפילו לא חסר.
כמוני שהפכת את הרעש לשקט ואחרייך לפעמים שמחתי שחזרתי לרעש... אבל רציתי את השקט שלך בחזרה.
אז בלילות שקר ופתאום חם.. זה כמו הלב שלי שמתכווץ פתאום מהמחשבה שאין אותך
ואחר כך הוא משכיל להבין שאנחנו.. שמתכנס לאני.. החלטנו ביחד שאנחנו לא רוצים אותך יותר.
איך יש אנחנו בתוך אני? לא כולנו רצינו.
הראש עובד המון, הלב כבר מותש.
הלב מתישהו החליט שאם משהו שוב יאיר אותו הוא לא יוותר אבל הראש עדיין נלחם
והוא גבר פה במלחמה.
אנחנו עדיין במלחמה ויש ימים שאנחנו כולנו מותשים כבר אז אנחנו מרפים.
אבל אני עדיין לא יודעת איך...
אני עדיין לא יודעת איך להתמודד.. גם לא בתקופות מעבר.
אתה חסר לי, עדיין.
ולפעמים אני חושבת שגם אני לך.. עד שאתה מראה סימן חיים ומשבש אותנו לגמרי.
אולי אתה עדיין לא מוותר עליי... אולי אתה כועס שוויתרתי.
איי הלב.
Why does my heart go on beating
Why do these eyes of mine cry
Don't they know it's the end of the world
It ended when you said goodbye
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Chappy