pictures

לבד, בדידות, ריקנות.

כל עוד בנאדם לא מציג את עצמו, מבחינת העולם הוא אינו קיים.

חשבתי במשך מלא זמן מה להגיד כדי שאפסיק להיות לבד, חשבתי במשך מלא זמן מה להגיד כדי לנסח את המצב שלי, ועדיין אני לא מצליח.. הסיבה היחידה היא שנראה שכל העולם אינו מקשיב ומתעלם מדברים, זה כאילו עניין של אין מקום לכולם,כל אחד עם עצמו גם כשהם ביחד, ככה המערכת בנויה. ולפעמים אז אתה מרגיש שלמילים אין משמעות כי אינן מועילות.הן לא הביאו לך משהו, לצערי מילים זאת הדרך היחידה שבה אפשר לתקשר עם העולם ולמסור לו מידע על עצמך. והאמתי קשה לתאר באמת את המועקה את הסבל שיושב דרך מילים. את הקנאה לאלו שיש להם את זה והכל נפלא אצלהם. כיצד ניתן לתאר תחושה?  חוץ מזה גם כשהקוראים מבינים את העניין הם ימשיכו, קל מדי להיות אדיש ולהתעלם זה כבר בנוי.ובאמת מה הסיכויים שזה יעזור? ובכלל בקשר לזה תמיד יש מה להגיד, למשל משפטים: היא תבוא וכל זה, האמתי אפשר לומר שהם לא מעודדים לחלוטין, שמענו את זה אלף פעמים אין צורך להגיד את זה. זה לא עניין של רחמים עצמאיים, זאת סתם כנות שלא מובילה ממש לשום מקום כנראה  והאמתי  אני לא יודע כמה הלב שלי בדיוק יכול לשאת תחושת בדידות. זה כמו ואקום ששואב ובתוכו ריק חור שנמשך לאינסוף מלא בכאב, ייאוש ועצב. מן רצון לקבל אבל המילים האלו לא יודעות באמת לתאר עד כמה היא עוצמתית.קשה להעביר אותה דרך עיסוק בדברים אחרים. וככה הזמן חולף והכל נראה כמו זמן שמתבזבז. בנאדם זר שרוצה אהבה. כשהבנאדם זר ולא מכירים, האדישות, וההתעלמות ממנו היא עצומה מדי.

בנוסף השטחיות אצל אנשים אוהבת יותר מדי לכבוש אצלם את כל השטחים שמבטאים את המשקפיים שלהם על העולם ועל אנשים, הסיבה לכך שהם רוצים להנות, הם רוצים את העונג, את התשוקה כמה שיותר, את הטוב, יש לכולם רצון להנות, רצונות אגואיסטים. ובכלליות זה תפיסות שקשה מאוד להלחם נגדם.

כל מה שרואים זה גוף דמות חיצונית. התדמית שהוא מראה ועל פי הדברים האלו הרוב קובעים, נגיד בנאדם מקלל אותך, אתה עלול להחזיר מהר, המערכת הקונגטיבית מתפקדת מהר ורגשות עולות מהר מאוד. הרגשות על כבודך על הרצונות שלך.בנאדם מנסה תמיד לצאת מהסבל, ואיזה בנאדם טורח לנחש מה יש לו לאחר בפנים ברגע שהשני מקלל אותו מה המערכת שמובילה אותו להתנהג ככה. קל מדי לעשות זאת לדחות. לא רוצים להיות פרייאים וחוץ מזה אבל האמתי? אם עוצרים לכמה זמן עושים סטופ זוכרים לעשות סטופ ומתרגלים לכך להוציא את עצמך קצת מחוץ לתמונה, ומתבוננים עמוק מאוד ניתן לראות שגם הדברים הרעים והפוגעים והנוראים ביותר. הם נועדו לתקן אותנו, הם עבורנו, ובגלל שאנחנו עיוורים למטרה, ולא מבינים את הסיבות לכל הנוראות הזאת. אנחנו סובלים. וישר נתקוף. כי סבל יוצר דחפים מהירים.

ולגבי אותו זר  שם שאנחנו קובעים עליו דעות קדומות או שופטים לפעמים  כן ניתן לשלול בנאדם כיום על ידי מילה אחת או משפט אחד לא במקום. כיום ככה עושים. ובנתיים  אף אחד אינו רואה אותו, הוא יושב לו בחדר, מנסה אבל לא מצליח, אף אחד לא מצליח להרגיש מה שיש לו בפנים רק להזדהות.יש כאלו שיאמרו עליו "לוזר" שזה דבר נורא שטחי להגיד, והבנאדם הוא טועה לפעמים. ובמקרה הזה משדר "נואשות" הוא כבר אינו יודע מה לעשות, וגם לפעמים אם לא כל החוקים שנלמדו, אינם ממש עוזרים. זה נכון יש אנשים עם מצב גרוע יותר. אם ישאלו אותי מה היא המשמעות, המשמעות היא אהבה. זה כוח כה עצום שיכול לרומם כל נפש. זה מוזר תמיד שהטבע מוצא לו סיבה להחזיר אותנו שוב למצב בו אנחנו לבד. אין כמו הפעם הראשונה מכל בנאדם כשהוא אומר את 3 המילים האלו שמתגמדות לגמרי מול משמעותן האמיתית. לכל אדם בעולם יש לב שצריך למלא. לפעמים אנחנו מתייחסים זה לזה כאילו אנחנו מוצרים. איננו באמת מבינים את תוצאות מעשינו. גם הפשוטים ביותר יכולים להיות הכואבים ביותר. בכל מקרה הגיע הזמן שאכתוב פוסטים על בדידות. כמובן כשיש אהבה מתעלמים לגמרי מכאלו פוסטים. אבל צריך לזכור שיום אחד עלולה הבדידות שוב פעם לחזור הרי החיים הם דינמיים ומשתנים כל הזמן.