טקסט מסובך ראו הוזהרתם: תחילתו של עידן חדש. הגענו למצב בו המדע הגיע לתורת המיתרים, לאנרגיון, לבסיס של החומר ומשם הוא נעצר כי כבר הוא רואה שהכלים שלו לא מספיקים הוא מגלה שכבר יש כוחות שפועלים על הכל והם מחוץ למציאות. והמציאות היא רק התוצאה של אותם הכוחות ששולטים על הכל. לכן המדע יודע טוב יותר להגיד לאדם שאין משמעות במקום שיש משמעות. תורת הקוונטים כבר צעדה לבסיס שבו היא רואה שהכל מחובר, אבל אנחנו? ממשיכים להתנהג זה לזה בניתוק נשטפים והולכים עם הזרמים הלא נכונים משתבשים, בורחים בהמצאה דרך תרוצים שונים. זאת שאיפה לא מסתיימת איך נקודה הבריחה איך הכיוון בו אנחנו צועדים נכון אם לא גלינו את השורשים.
נו קודם בריטני ספירס? אניקול סמית, אלביס פרסלי, מרלין מונרו אוון וילסון מי הבא בתור. אבל היום המצב הרבה יותר גרוע. תיכף לינדזי לוהן תתאבד. אפשר כבר לשמוע בכמה שירים את העידן החדש שמתקרב.
הייאוש בעולם נגדל ואנשים נכנסים לסמים התאבדויות מוות רצונות לברוח גם המפורסמים הגדולים בעולם והעשירים וכולם מוצאים עת עצמם בזה והאדם שאינו יודע להתנהג עם הטבע כבר מגלה שהטבע מתעמת איתו - במלחמות, התחממות גלובלית ומגוון צורות, גם החינוך שכיום הולך נופל. מלא ילדים באים לחינוך עם הפרעות קשב וריכוז ואותו ריטלין כבר אינו עובד כמו שצריך כי לפי הסקרים הכמות של השימוש בחומר רק גדלה אולי לכמה זה כן עזר אבל בוא נסכם בזה שחסר משהו לפסיכולוגיה במיוחד הפסיכולוגיה הפיזיולגית עד כמה נצטרך להשתמש בחומרים כימיים מלא אחוזים אפשר למצוא בעולם שכיום משתמשים באותם התרופות אבל זה לא מספיק כי המערכת של הטבע הרבה יותר מסובכת בזה, ועל המערכת של החינוך עכשיו להשתנות, כי באים דורות חדשים עם תכונות חדשות ואם המצב ימשיך ככה נאלץ את עצמנו לפרוש.. הכל עניין של ההסתכלות על החברה, אבל לצערי יש מלא שגיאות בחברה שלנו וכל התאגידי ענק הגורמים הכלכלים והפרסומאים מתחילים לרמות אותנו משכנעים אותנו לקנות את מוצריהם כאילו נמצא באמת אושר בכל זה? האדם דבוק לתקשורת ששוטפת את מוחו יותר מכל דבר אחר. לכן צריך קצת להתחמק ולהתחיל לחשוב באמת.
עוד על הבדידות.
בהתחלה בנאדם מוצא את עצמו במצב כזה שכל האהבה נעלמת והוא מוצא את עצמו ריקן לגמרי ויש מקום פנוי בתוכו מן ואקום בחלל שרוצה כל הזמן לקבל לעצמו כי בהתחלה בנאדם היה מלא לגמרי באור של אהבה אבל אחרי זה הוא נשאר בלי אף אחד מסביבו אנשים עכשיו אין לו מקום בכלל לברוח הפחדנות עולה לראש והוא מגיע למצב שבו הוא רוצה למות ובמצב הזה של הבדידות הזאת נעשה מקום לכל הדרכים בו הוא יכול להגיע למצב שיביא את עצמו להשפעה לזולת הוא מנסה לחזור לחברה כי קשה לו לפעמים לחיות לבד אלו שכן רוצים לחיות לבד נוצרה אצלהם דחיה ממגוון סיבות נשאר לו מקום שם לפנות, והיסורים דוחפים אותו לרצות להשפיע לתת ולהעניק אהבה וזה כוח קשה וכבד מאוד ומהסיבה הזאת כל האהבה נעלמה מסביב וכל האהבה הזאת נדחתה מפני האנשים מסביב ומתוך המצב שבו הם דחו אתכם נוצרו רצונות חדשים לעוד דברים בצורה אחת והאהבה הזאת לא נכנסה אל תוככם וחזרה ואין בנתיים אהבה שנכנסת ומחממת את ליבכם ואז בכל הואקום הזה התגלו שינויים של רצונות והם היו ביחד והואקום הזה משתלט על כל הגוף על הראש ומשבש את תהליך החשיבה בראש כמה לרצות לקבל לעצמנו כמה אסור ומה לקבל ככה שזה משבש את תהליך ההשפעה שלנו ובאיזה מידה לגרום לכך. וקשה לחשוב כמה רוצים לקבל הכל משתלט מדי מהר ואז מתי שנותנים קצת אהבה הרצון הזה מתחיל לגדול ולרצות עוד יותר וככה נוצרו כל המצבים בהם בנאדם יכול לעבור למצב של השפעה ולהקטין את הרצון הזה ולפעמים יש תחושה שאין שם כלום שגם אפילו החושך לא מסוגל להתבטא כמו שצריך גם לא אהבה מושלמת אין אהבה עצמית אין בעצם כלום גם שום רצון להשפיע ושום רצון לקבל בשביל לתת אלא הכל רק ריק ריקנות שלמה לפעמים שגם שידור עצב לא יעזור וגם שידור שמחה לא יעזור שידור כנות ונראה לפעמים שאנחנו סגורים בצד והמסך שמביט בחיים נראה כמו ערפל כזה של דחיה שדוחה אותנו ואז אנחנו מתנתקים ומגיעים לייאוש פוחדים לעשות דברים מעמידים לפעמים חוקים בהתאם ניסיונות העבר ולפעמים הכל משובש וגם שידור החוקים לא יעזור, הכל נראה מעבר לחשוך זאת ריקנות שבאה ואז דוחה את הדברים ואז לא נוצר שום מצב התעניינות באף דבר והכל כמו טבעת אינסופית שמסתובבת לה בפנים שצרה את החשיבה שלנו והכל חלל פנוי ריקן מאהבה שדוחף אותנו להתחבר לכל השאר אבל יש דחיה מהסביבה ולכן הרצון הזה עלול לגדול אם לא יודעים לשלוט עליו.אין מקום לברוח כי בתוך הריק בפנים נוצרת תחושת דכאון ובתוך הדכאון יש אור שמעניק לנו חיות ומשם הפחד לרצות למות ואז מרגישים כמו בבית כלא כשמגלים כשאין משמעות ועכשיו החוסר משמעות נוצרת בגלל הרצון לקבל כל הזמן. אבל המשמעות מתגלה מתי שיודעים לנטרל את הרצון הזה לאט לאט ולשלב את זה עם ההשפעה. והיסורים דוחפים אותנו. והיסורים גורמים לנו להצטער על דברים אנחנו מאבדים הערכה עצמית תקועים בסיטואציות. נראה שהשמש שוקעת אחרי פתיחה הסיטואציה ואז מוותרים והכל עניין של אמונות, השאלה האם אפשר לשלוט על הסיטואציה? מה הצד השני רוצה. חייב להיות לו סוג של רצון לקבל משהו. צריך לבדוק לפעמים אם יש לו השוואת רצונות איתכם.
אבל זאת התחלה, זה לא יעיד על כלום. אבל מתי שבנאדם יגיע שהוא מנטרל את הרצון הזה וחי בשביל להשפיע הוא ירגיש יותר מילוי, כי רצון לקבל נוטה לגרום לנו לפעמים להתייסר. מתי שלא מרגישים מילוי, אבל הוא גורם לתענוגים, בלי רצון הזה לא חשים הנאה ובלי הנאה אין טעם ומעדיפים למות. אבל מתי שהוא מתמלא נוצרות עוד רצונות, עד שמגיעים למצב בו העולם לא קשור אלינו ואפשר להגיע לשנאת עולם. ועכשיו המטרה היא לנטרל את הרצון הזה.
ואיפה שכואב לנו שם אנחנו בדיוק צריכים לתקן את עצמנו. וזה אותו זיכרון אפיזודי שמטלטל בנו ואותם החוויות שמרמות אותנו אבל החוויות במגוון יוצרות רצונות חדשים וכל המערכת הקונגטיבית מתחילה להפנות קשב לרצון לקבל ואז המטרה היא להפנות את הקשב והאבטיפוס הוא האהבה שאנחנו דורשים ורואים בכל אדם כאקסמפלר שיעזור לנו להתמלא, לפעמים זה גם תלוי בידע הכללי בזכרון הסמנטי הגגרי. הקטגוריה הזאת בתוכנו קורעת את ליבנו אותו הצל אותם מערכת כלל האמונות ועכשיו כל החוויות האלו בחיים וכל המערכת הקונגטיבית הדינמית שמשתנה בעקבותם וכל צורות הגירויים והשפעתם על ההתנהגות ועל החשיבה בנויה בפונקציות שבנויות מפלוס ומינוס ומיספור של תגובה, ואם חודרים עמוק לכל המציאות ניתן לגלות: רצון לקבל, להשפיע, רצון לקבל על מנת להשפיע, ולקבל שכולל את כולם. שוב צריך כמה שיותר להגיע למצב של השפעה בצורה הנכונה. ועלינו לכבד איש את רעהו
בבלוג זה
בכל הבלוגים
