רותי.
רותי היא אמא של חברה מהקיבוץ שלי שנפטרה ב-25.2.2008 היא הייתה בת 42 הבת הקטנה (עולה לכיתה ב') מצאה אותה בוקר אחד בסלון. רותי השאירה אחריה בעל ושלוש בנות עדי (15) זוהר (11) ויעל (7).
אני מרגישה שאני חייבת לכתוב עליה.
זה קטע שכתבתי כשהסתיימה השבעה.
"את המילים האלה בחיים לא חשבתי שאצטרך לכתוב.
ואת אותו היום לא אשכח בחיים, את אותו היום העצוב והקודר שגרם ללב כולנו לנשור ממקומו.
כל הזמן אני חושבת שהיא עדיין פה, שהיא עדיין קיימת ועכשיו אתם יושבים ביחד בערב שישי ומצוחקים לכם על החיים.
כשהסתכלתי בדיסק שנמרוד נתן לנו עם תמונות של רותי כשראיתי את התמונות ירדו לי דמעות והטעם המר שלהם רק עשה לי הרגשה עוד יותר רעה, בנוסף חשבתי מתי הם ישובו לחייך מו שהם חייכו בתמונות בזמן שרותי עוד הייתה בחיים.
אותו היום שלא אשכח בחיים נחרט בזיכרוני ולעולם לא יימחק.
אני נזכרת באותם הימים שתמיד היא הייתה עוברת לידי ולא היה מצב שהיא לא שאלה לשלומי.
רותי הייתה בן אדם נפלא אהבתה הגדולה היה האפייה וכמובן המשפחה.
לפעמים אני שואלת את עצמי למה כל כך מוקדם? מה היה כל כך דחוף לו שם למעלה שהיא תבוא כל כך מהר.
זה מדכא וזה קשה אבל מי אני בכלל שאגיד שזה קשה מה עם המשפחה שלה???
זהו. רותי הלכה ולא תחזור.
יהי זכרה ברוך.
וכדי לסיים את הפוסט בנימה אופטימית...
ציפורי לילה!!!
וואו היה מעולה כל כך נהנתי היה מצחיק וכל כך כיף עם רותם, רועי, ליאור, כרמל, דניאל, זואי, ירין, עומרי, ענבר, גוני, בתאל, נועה אלה, מורן, כולםםםםםםם :)
מחר יום האהבה ואין לי עם מי להעביר אותו נראה בטח אני אלך לליאור למאיה
אומשו 3>
שתהייה לכם שבת שלום ומושלמת
3> דניאל