אני ממתגעגעת ..

בצורה ל א נורמלית .

אני חושבת שאפחד לא יכול להבין את הרגש הזה באמת , חוץ ממי שבאמת חווה את זה .. חווה את זה יום יום .

אני יודעת שאני לא אמורה לכתוב את זה , כי זה סתם גורם לי לבכות ולהרגיש יותר רע .

אבל אני חייייבת לפרוק .

ה' , אני שונאת את ההרגשה הזאת .

אני שואנת את השאלה הזאת - למה ? ...

אני רק חושבת על זה ... סבתא שלי ... בברזיל , היא מבוגרת . היא .. כנראה חולה . אני לא יודעת בדיוק במה , אבל יש סיכויי לאיזה מחלה אצלה .

אני מפחדת ,, שאמא שלי תטוס לשם , ותראה אותה בפעם האחרונה .. אני מנסה להיות הכי אופטימית שאפשר כוסעמק .

אבל אני גם צריכה להיות מציאותית ...

אני מרגישה כ''כ רע , כ''כ ... כ''כ .המקלדת כבר מלאה דמעות .. דמעות מפגרות , מיותרות .

אני שונאת את זה .

אני לא רוצה אפילו לחשוב על אם זה יקרה  .... אם נקבל טלפון ... מהמשפחה שם .. שיגידו לנו את זה .

אני לא רוצה שזה יגיד , כן אני מודה ... אני ל-א רוצה שזה יקרה , אני מפחדת .

דידידידידידידידידידי אני מרגישה מטומטת !

למה אני כותבת את כל זה ?

אוף אל תתיחסו אלי , רע לי מידי כדי להיות שפויה .

בעע

אני מיתגעגעעעעת ! אני רוווצה לצצצעווווק את זה , אני רוצה לברוח ממהרגשה הזאת !

אני רוצה להיות שם , אבל אני לא יכולה , זה מתסכל כ''כ ..

אני חושבת על זה ..אם אני יחליט לעבור לגור שם , אני ימות מגעגעים לאבא שלי , סבא וסבתא , אחי הקטן .. וועוד אח שבדרך .

אבל אם אני ישאר פה , אני ימשיך להרגיש את ההרגשה הבלתי נסבלת הזאת !

אני רוצה למות \=

[ אני לא באמת רוצה למות .. החיים לא שוים את המוות , אני סתם אומרת את זה מכאב עצום ]

אני לא רוצה למות , אני רוצה לחיות כדי להיות שם איתם .

אני יודעת - אני מפגרת .