בוקר הזוי ביותר שהיה לי,
התעוררתי ללא רצון לשום דבר,ועוד הייתי אמורה ללכת לעבודה [שאני בכלל לא אוהבת]
אבל מחוסר ברירה הולכת לשם.
אז הגעתי עד תחנת המאסף שלנו לעבודה..כי עבודה עצמה נמצאת בהרצליה,
ופשוט הרגשתי שבורה מבפנים,הרגשתי עד כמה שאני עייפה,עד כמה שאני עצובה מהעבודה הזאתי,
ומחופש הבחירה שלי לגבי העבודה..[סיבות שלי]
ועוד בנוסף לכל ההרגשה הפנית הרעה,כאבה לי נורא הבטן אהמאהמ ><
אז פשוט חשבתי לעצמי למה אני אמורה לסבול משהו שאני לא אוהבת?ולמה אני בכלל ילך אם רע לי?
ואם זה גורם לי להרגיש רע ולא טוב אם עצמי, למה שאני ילך לשם?
האם באמת כמו שאני אומרת מחוסר ברירה?או שפשוט אני לא רוצה לראות תאופציות האחרות שמחכות לי?
אז לקחתי תעצמי ופשוט הלכתי משם,חזרתי הביתה.
החלטתי שאני יתחיל לכבד את הרצונות שלי,כי בסופו של דבר אם אני לא עושה את זה,אני רק סובלת מזה.
אבל עכשיו מצד שני,תקפו אותי רגשות אשמה,שלמה לא הלכתי?,יכולתי ולא עשיתי..ומתחילה לשפוט את עצמי,
אבל במחשבה שנייה,כל האופציות לפניי,ולמה שאני ישפוט תעצמי על משהו שאני לא אוהבת ופשוט הקלתי על עצמי?
אז זהו זה,עכשיו אני בבית ואני מרגישה הקלה,אני מרגישה ללא חרדות מכל העניין הזה.
כל עוד לא רציתי להתמודד אם זה ולא לקבל את זה "שזה ככה וזה מה יש",
העניין לא נפתר אצלי,אלה רק יותר החמיר אם הזמן שעבדתי שמה..
אבל למה שאני יתמודד אם משהו,או יכריח את עצמי לעשות משהו שאני ירגיש מימנו לא בטוב?
למה שאני יכריח לקבל את עצמי תעבודה הזאתי שמימנה רע לי?
אז זהו שלא,מספיק אם הסבל שלי...
הגיעה הזמן לפתוח דף חדש ולהסתכל קדימה לכל השאר האופציות שסיננתי.
[אני מצטערת לגבי כל אלה שקראו תפוסט הזה,והוא דיי הזוי..זה פשוט כמו דיאלוג עצמי,חשבון נפש שעשיתי פה]
נעבור לעניין אחרי לגמרי,
אתמול היה ליולקין יום הולדת 19 :)
ואני רוצה לומר לך בובע שאת בנאדם הכי מקסים שפגשתי איי פעם!
ואני נורא שמחה שהקשר שלנו כבר מחזיק יותר מ-4 שנים!!!
ואני רוצה לאחל לך המון הצלחה בלימודים,בחיים,אם הורים,אם חבר:)
ובעיקר שתגישמי את כל משאלות ליבך! כי באמת מגיע לך את הכי טוב [=
וביום שישי נחגוג לך כמו שצריך! :)
אוהבת אותך מאוד יפה שלי :)
[תמונה דיי ישנה,יולקין מימין ואני משמאל - מיום הולדת ה-18 שלי]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~*Lali4ka*~
