ברוכים הבאים למציאות

אני לא יודעת איך להגדיר את זה ,

אולי זאת תקופה פחות טובה .

נהית בנאדם די סגור , מאוד קשה לי לסמוך על אנשים עכשיו .אני לא יודעת למה- אבל אני די פגועה , וקשה לי .

אני לא יודעת עד כמה זה טוב או כמה זה רע .

בכל מקרה , אני כל הזמן חושבת . חושבת . חושבת..

אני די לא מסנפטת את התקופה הזאת . לא נחמד לי במיוחד .

התרחקתי מכמה אנשים שממש חשובים לי , והמתח הזה הורג אותי .

ו..המבחנים?

ואני חושבת על הבגריות שיגיעו עוד פחות מחודשיים .

באלי פשוט לצרוח שיגממממממממממממממממממממר כבר! מצבי השנה רע מאוד. אני לא מסוגלת שעה לשבת וללמוד. אני פשוט "מנסה לקרוא" וקמה אחרי פחות מחצי שעה למחשב או לטלפון . אני כ"כ דפוקה .

ושלא נדבר על היומלדת שנהרסה לי .

8.7 - המומלדת שלי .

10.7 בגרות בלשון .

גם חופש , וגם לא נוכל לצאת . כולם יחרשו .

אני רק מקוה שתוכיחו לי כמה באמת אני חשובה לכם .

ובכלליות -

אתמול היה הפרק הראשון בסדרה "אלופים של החיים" . מודה שזה פשוט נגע ללבי . זה היה מרגש . הזוג הזה שהוא בא אליה הבית ריגש אותי בטירוף , וזה שאלון חיבק את הילד שבכה . ואלון שאל אותו :" מה כואב ?" , והוא ענה :"כואב הלב" . וברקע מתנגן השיר תשמור על העולם ילד..

די זה היה כלכך יפה..

אלון גל , הבנאדם פשוט חכם . אני מעריצה אותו . הוא יודע תמיד מה להגיד . הוא יודע בדיוק לאיפה להוביל את הילדים שהוא יקבל את התשובות שלו .

חפרתי מספיק ,

אוהבת תמיד , ונעבור הכל ביחד .

דלית .