הדלת של הקליניקה נפתחה בבעיטה, אולי יותר נכון לומר נפרצה. לתוך הקליניקה זינקה בקפיצת ראש אישה עם שיער שחור ארוך ובגדים צמודים על גוף שמן. ברגע שהיא נחתה על הרצפה היא התגלגלה סביב עצמה לכיוון המטבחון, שלפה מחזייתה אקדח וחיפשה מטרה בקליניקה. משקפי שמש ענקיים כיסו את הפרצוף שלה, אבל היה אפשר לראות פלולה ענקית מצדו הימני של האף שלה.

היא לא ראתה אותי. אני שכבתי על הספה של המטופלים ובדיוק חשבתי על המשבר המקצועי שנקלעתי אליו. פעם הייתי מקצר תהליכים, אחר כך הפסקתי להכיל את המטופלים שלי והיום אני כבר לא מקשיב להם. בדיוק ברגע שהבנתי שזאת לא מקריות שאני שוכב על הספה של המטופלים וחושב על זה, שאני מנסה לעשות לעצמי טיפול ולא בטוח שאני מצליח, בדיוק אז הקליניקה נפרצה.

סליחה, מה קורה כאן, ספק גמגמתי ספק אמרתי בתקיפות. תרים ידיים היא צעקה בקולה העמוק. הושטתי את ידיי כלפי מעלה. תעמוד, היא המשיכה לפקוד, ואחרי שעמדתי מלוא קומתי, היא פקדה, תשכב על הרצפה עם הפנים למטה. עשיתי כמצוותה. היא החלה למשש את הגוף שלי בתוקפנות, מהראש והכתפיים ועד לכפות הרגליים. את רוצה לדבר על משהו, שאלתי. אתה יכול לקום היא אמרה. היא התיישבה על הספה ואני צנחתי לכורסת הפסיכולוג, מנסה להיאחז בעמדה המוכרת ולהחזיר לעצמי את השליטה.

איפה מאיר, היא שאלה. איזה מאיר, שאלתי בחזרה. אל תשחק איתי משחקים, היא ענתה בחזרה וכיוונה לעברי את האקדח, איפה מאיר דגן. נראה לי שטעית בכתובת, עניתי בחצי חיוך, כאן זאת הקליניקה של ראובן דגן, נעים מאוד, מי זה מאיר דגן, שאלתי. ראש המוסד, היא ענתה. היא הסירה את משקפי השמש, העיפה את השיער השחור מראשה מה שהתברר כפאה, ואז הוא ראיתי פרצוף מוכר. זה היה שר הביטחון ויו"ר מפלגת העבודה אהוד ברק.

אתה מוכן להסביר, ספק שאלתי ספק דרשתי. עקבתי אחרי ראש הממשלה בשבוע שעבר, הוא ענה, וראיתי שהוא הגיע לכאן לפגישה של שעה. ביררתי על שם מי הכתובת, וראיתי שהיא על שם דגן והנחתי שכאן הוא נפגש עם ראש המוסד. ולמה שר הביטחון עוקב אחרי ראש הממשלה, שאלתי. זה סיפור ארוך, הוא ענה, אבל למה הוא מגיע לקליניקה, הוא חולה, אתה רופא, הוא שאל, ואני זיהיתי בקולו צליל של חדווה.

שתקתי. הוא הביט בי, סביב, מבטו חזר אלי, והוא אמר, אתה מאלה, נו, איך קוראים לכם, פסיכיאטר, פסיכולוג, נכון, הוא ניסה לנחש. למה עקבת אחרי אהוד אולמרט, שאלתי. טוב, הוא אמר, אם אתה הפסיכולוג שלו אולי גם אתה תוכל לעזור לי. אהוד בונה מקלט אטומי לבחירי המדינה, ואני מפחד שביום שתיפול פה פצצה הוא ישאיר אותי מחוץ למקלט. כשהבנתי שהוא נפגש כאן עם ראש המוסד, באתי לכאן כדי לדבר עם מאיר דגן שייתן לי את המפתח למקלט. אבל אם אתה הפסיכולוג שלו, אולי אתה יכול לשכנע אותו לתת לי להיכנס לשם.

אתה בדרך כלל מתחפש לאישה, שאלתי. רק כשאני צריך, הוא ענה, כמו למשל במבצע אביב נעורים בלבנון בתחילת שנות השבעים, כשהתחפשתי ליפהפייה לבנונית מהממת, שהפילה ברשתה את כל בכירי הטרוריסטים. שכחת את הפלולה ליד האף, אמרתי, באמת, הוא שאל, זה מוסיף לי למראה הסקסי, אמר והסיר אותה במשיכה.

אז אתה פורץ לקליניקה של פסיכולוג מחופש לאישה ומבקש מקלט, אתה מבין את המשמעות של המעשה שלך, שאלתי. משמעות, הוא עיקם את פרצופו והשיב בשאלה, אתה לא מבין שאני לא מאמין בבולשיט הזה. הסברתי לך, חשבתי שכאן יושב ראש המוסד, ואני רוצה את המפתחות למקלט הגרעיני של אולמרט. אתה רוצה להיות עם אולמרט יחד במקלט, אולי שניכם מסתתרים מביבי, שאלתי.

הוא נע בחוסר נחת בספה. אין לי מושג על מה אתה מדבר, הוא ענה, תגיד, איפה היית בצבא. אתה לא רוצה לדבר על ביבי, שאלתי. אתה רוצה לראות שוב אקדח מכוון לפרצוף שלך, הוא שאל.

תראה, אמרתי לו, אני אגיד לך מה אני חושב ואתה תעשה עם זה מה שתרצה. אני חושב שאתה מחפש מקלט מאיזה איום שיש עליך ואתה לא יודע איך להתמודד איתו, אולי אפילו איום על הרגשות שלך. יכול להיות שזה איום משותף לך ולראש הממשלה, ויכול להיות שלא. עוד כיוון מעניין שהייתי בוחן הוא היחסים שלך עם אמא שלך. לא סתם התחפשת לאישה כשנכנסת לכאן, אמרתי.

תודה רבה, דוקטור, הוא ענה ביובש. אפשר ללכת, הוא שאל. זה יעלה לך חמש מאות  שקלים עניתי לו, לא כולל התיקון לנזקים שעשית לדלת. אפשר לשלם בשחור, הוא שאל.