ילדת הכמעט.

אני מפחדת להעלות על המשקל, בטח אני אראה שכתוב 60, אם לא יותר.

אני מרגישה כ"כ חרא עם עצמי, אין לי בגדים שאני מוכנה ללבוש וכל יציאה מהבית מרגיש כמו ירידה לגהנום.

אני אוכלת כמו מטורפת, הלחץ של הבגרויות רק עושה רע, ובא לי להכניס את האצבע לפה,

זה כ"כ מגוחך, למה אני לא יכולה לאכול כמו בן אדם נורמלי?

אני קמה כל בוקר עם בטן גדולה וצריבות בגלל שאני אוכלת בלילה כמו דוב נמלים.

עוד פחות מחודש אני נוסעת לאילת,

אני ח-י-ב-ת להרזות 10 ק"ג.

עבדתי על הפוינט בשבועיים האחרונים,

העובדה שאין לי פוינט עליון עדין נשאר עובדה, אבל איכשהו הגידים שצריכים להתארך התארכו במקצת.

זזתי לשיעור פרטי בלשון.

[אין לי כוח לאנשים בחוץ, שיראו כמה השמנתי].