הבלוג של הילדה בה' הידיעה!כרמל!

חשבתי שאני אוכל לעמוד בזה. אז חשבתי. בעצם, על מי אני עובדת?

אני ידעתי שאני לא מסוגלת לזה. אין לי מספיק כח רצון. אז למה עכשיו אני כל כך מופתעת?

אני בן אדם ששונא שמאכזבים אותו, אבל עוד יותר שונא לאכזב אנשים. אני פשוט לא מסוגלת להתמודד עם העובדה שאכזבתי מישהו.. ועכשיו עשיתי את הדבר שהכי פוגע בי- אכזבתי את עצמי. חשבתי שאני מסוגלת ליותר- אבל אני רואה שאני נשברת בכל פעם מחדש.

ועכשיו כשאני חושבת על זה- הקטע הזה מתאים לכל כך הרבה תחומים בחיים שלי..

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

למשהו אחר לגמרי-

לפעמים אני כ"כ רוצה להתחיל מחדש. להגיע למקום חדש, שבו אף אחד לא מכיר אותי ואין לו דעה קדומה עליי. כשהגעתי בתחילת הנשה לבצפר החדש, הכרתי מלא ילדים, וחשבתי שזה יתרון. אני זוכרת שהיו ילדות שראו שאני מכירה כל כך הרבה וקינאו בי על זה. ביקשו שאני אכיר להן ילדות.. ועכשיו? עכשיו אותן בנות שביקשו שאני אכיר להן אנשים, מכירות את כולם וחברות של כולם- ואני סגורה בתוך החברוה של החברות הקרובות שלי כי לכל השאר יש דעה קדומה עליי. לא מנסים אפילו להכיר אותי. וזה לא שאני אומרת שהחברות שלי לא טובות לי. ממש ממש ממש לא ! פשוט, היה נחמד אם היו לי יותר חברות..

ואתם- כל אלה ששופטים אותי בלי להכיר אותי בכלל. ניסיתם אי פעם להכיר את האופי שלי.? לראות מי אני באמת.. ?

אני כל כך שונאת את הביישנות שלי. היא מונעת ממני להפתח אל אנשים וגורמת להם לחשוב שאני סנובית. אני ממש לא !

אני מתה שתדברו איתי. אני מתה להיות חברה שלכם. אני פשוט לא מספיק מאמינה בעצמי.

זהו.

** הפוסט הזה לא נכתב על אף אחד מסוים. באמת באמת שלא. כתבתי אותו רק בשביל עצמי..

אך ורק בשביל עצמי.

אבל אתם תמיד מוזמנים להגיב.. xD

שלכם,

כרמל.