הבלוג של הילדה בה' הידיעה!כרמל!

אין סיבה ממש. פשוט אין.

בזמן האחרון חשבתי על זה, שנכון- יש לי ביטחון עצמי על הפנים, והערכה עצמית נמוכה ביותר, ואני ממש ביישנית. אבל אם יש דבר אחד שאני אוהבת בעצמי- זה את האופי שלי.

אז נכון, אני לא כמו כולם. אבל אני אוהבת את זה. אני אוהבת להיות מיוחדת, אני אוהבת להיות קצת שונה.

לפעמים אני אפילו ממש מתעצבנת/מתאכזבת כשקורה מצב שפתאום אני כמו כולם.

כי אני יודעת שגם אם אני יכולה להיות ממש מעצבנת [הו ואני יכולה] וגם אם  לפעמים אני פשוט בלתי נסבלת, יש לי אופי טוב.

אני תמיד מנסה לעזור לכולם, אכפת לי מכל מי שסובב אותי ואני פשוט שונאת לאכזב אנשים. [אני אפגע הרבה יותר אם אני אאכזב מישהו מאשר אם מישהו יאכזב אותי]. ודאמט אני גם ממש פגיעה. =/

אז אם אתם תזלזלו בי, אם אתם תקחו אותי כמובן מאליו- ההפסד יהיה רק שלכם.

כי לי כבר נמאס לנסות, ואני מרגישה שזה פחות ופחות אכפת לי. אני כל כך רוצה לעשות שינוי. לעבור למקום חדש, להכיר אנשים חדשים. אבל לברוח זה לא פתרון. אפילו אם נמאס לי מהכל, אני צריכה להשאר ולפתור את הדברים.

לפעמים אני מרגישה שהיחידים שמעריכים אותי באמת, אלה החברים הוירטואלים שלי. הם מכירים רק את האופי שלי, אז יכול להיות שיש משהו נכון בחפירה הזאת שם למעלה.

נמאס לי מה'בדידות' הזאת. אני רוצה חברים אמיתיים.

בזמן האחרון התחלתי להתחבר עם ילדות חדשות, ואני די מרוצה מזה.

מבחינתי- המילה שונה אף פעם לא הייתה משהו רע.