הבלוג של הילדה בה' הידיעה!כרמל!

וואו, מאיפה להתחיל?

אז קודם כל, אני די מתרגשת כי זה הפעם הראשונה שיוצא לי לסכם את השנה הלועזית שעברה עליי בישרא.

ובואו נודה בזה, עם כל הדילמות של האם לחגוג את הסילבסטר או לא, ואם בכלל לחגוג את השנה החדשה או לא, זה די קל להבין למה בכל זאת כמעט כל פוסט שנכתב היום בישרא הוא על הנושא הזה, וזו כמות הרבה יותר גדולה מהפוסטים שנעשו בראש השנה למשל. והסיבה היא [לפי דעתי] שהחיים שלנו מתנהלים לפי לוח השנה הנוצרי. בין אם נרצה ובין אם לא... הרי זה די ברור שאם תשאלו מישהו ברחוב מה התאריך היום הוא יידע את התאריך הלועזי יותר טוב מהתאריך העברי.[וכן חכמולוגים, אני לא מדברת על חרדים וכו'].

אחרי כל ההקדמה החופרת הזו, אני עוברת לפוסט [שיהיה כמובן הרבה יותר חופר]-

אז אני אהיה מקורית ואכתוב את הסיכום של השנה שעברה עליי, ואת הציפיות שלי לשנה שבאה.

וואו, יש כל כך הרבה דברים להגיד על השנה הזאת ועל מה שעברתי בה. בשנה הזאת היו לי ה-מ-ו-ן  ריבים, סכסוכים, אי הבנות, כעסים, שנאות, שקרים, ואכזבות...

אבל היו לי גם המון צחוקים, בילויים וכיופים, אושר, חברויות חדשות, התגבשתי נורא עם מלא אנשים...

דברים חשובים שקרו לי בשנה הזאת:

סיימתי יסודי, היתה לי בת מצווה, עליתי לחטיבה, הכרתי חברות חדשות [ואיבדתי חלק מהישנות], התבגרתי, חיבבתי מישהו בפעם הראשונה [טוב נו, אז כמה מישהוייםXD ולא, לא התאהבתי עדיין XP], הבנתי מי החברות האמיתיות שלי, הגדוד שלנו התאחד סוףסוף, נסעתי בפעם הראשונה באוטובוס מחוץ לעיר בלי ליווי מבוגר, השתנתי.

ציפיות שלי מעצמי לשנת 2008:

להתאהב,

להצליח, [ולא כ"כ עניינכם במה]

להמשיך להיות מאושרת.

יותר מזה אני לא צריכה.

את האמת, שתכננתי את הפוסט הזה לגמרי אחרת, ואפילו חשבתי על להתחיל לכתוב אותו לפני כמה ימים ולשמור אותו בינתיים בטיוטה, אבל לא יצא לי. ועכשיו בגלל אילוצי הזמן, הפוסט הרבה פחות חופר ממה שתכננתי שהוא יהיה..

כתבתי אותו לא בסגנון שאני כותבת בו בדרך כלל, אז אני מקווה שאהבתם.

אוהבת אתכם כל כך, ומאחלת לכולכם שנה מהסרטים [XD],

כרמלוש.3>

נ"ב- בקשר לילד ההוא, שחלקכם הספקתם לקרוא את הפוסט שכתבתי עליו לפני שערכתי אותו ומחקתי את כל תוכנו- אז אני הבנתי שאני בכלל לא מחבבת את הילד הזה. אני גם אף פעם לא חיבבתי אותו. בואו פשוט נגיד שזה היה בלבול מסוים בגלל אי הבנה כלשהי, סבבה? XP

ואני לא הולכת לכתוב יותר מילה על הנושא הזה.

לסיכום-

מחר?

יום חדש, חודש חדש, שנה חדשה- התחלה חדשה.

"לפעמים האושר שלנו, גורם לעצב. העצב שאין לנו עם מי לחלוק את האושר הזה.

אפשר להיות שמחים מהדבר הכי קטן שיש ולהיות מאושרים עד הגג, אבל עדיין תפריע לך ותציק לך המחשבה שאתה חווה את הדברים האלה לבד.

אבל מה שבאמת יאכל אותך מבפנים, היא העובדה שאתה יודע שאם היה שם מישהו לחלוק איתו, זה היה מעט מקלקל לך מההנאה.

הרגשות האלה ישארו אצלך, מעורבים בלתי פתרון- ואין לך מה לעשות עם זה."

אני יודעת שעדכנתי אתמול ומאז לא היו הרבה תגובות, אבל שוב- ממש רציתי לכתוב כאן.

וכדי להוכיח לאלמוג שהיא טועה,הפוסט הזה יהיה פוסט שמח. =]

אממ, נזכרתי שאתמול בשיעור צילום יפה [המורה] הראתה לנו את התמונות שיהיו תלויות בתערוכה בבצפר, ויש שם תמונה אחת שיובל צילמה אותי ותמונה אחת שאני צילמתי אותה. זה כ"כ מגניב כי התמונות האלה כל כך יפות.. =]

היום ביהל"ם היה משעמם [כרגיל בזמן האחרון] עם עמוס אבל דווקא בשיעור של אורי היה אקשן.XD

שיחקנו את המשחק 'סיכון', והיינו במשחק אני, דניאלקו, אופיר ש. , לבקוביץ', וילד שאני חושבת שקוראים לו רם.

אז באיזשהו שלב אני עליתי על זה שאופיר ולבקוביץ' מרמים אז אורי המורה העיף אותם מהמשחק ואני נשארתי לשחק עם דניאלוש ורם הזה. אכשהו אני ודניאל הצלחנו להעליב את רם אז הוא פרש ונשארנו רק שתינו. המורה כעס עלינו אבל לא היה אכפת לי כי זה הכי כיף ככה. XD

בהיפ הופ היה ממש סבבה, למרות שבהתחלה חשבתי שאני לא אשתתף כי לא הרגשתי טוב. בסוף השתכנעתי ובהעמדות לריקוד שמו אותי שורה ראשונה.. =] אז זה טוב שהשתתפתי בסוף.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

סתם לידע כללי, אני ממש מאושרת עכשיו. יש לי את החברות הכי מדהימות בעולם, אני לא רבה הרבה עם ההורים שלי, אני מצליחה בהרבה דברים שאני רוצה להצליח בהם, ובקיצור- יש לי בשביל מה לקום בבוקר.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אוהבת את כולכם,

כרמל.3>