לפני כשבוע היה לי חלום, שאנחנו מקבלים חזרה את התשובות במבחן בערבית.
אני מופתעת לגלות שנכשלתי.
לא מספיק שאני מבואסת ובוכה, אח"כ גם באה המורה, אילנית שימחוני להזכירכם, ואומרת לי שזה המבחן הכי גרוע שאי פעם היא נתקלה בו. באמצע החלום בערך, אני פתאום מפנימה שזה לא מציאות. אז אני אומרת לעצמי "תעזבי אותך...שתגיד מה שבא לה. זה חלום אני ווי." אני מנסה להעיר את עצמי, ולא מצליחה.
מזל שאז העירו אותי.
למה אני מספרת לכם את זה?
כי היום קיבלנו את המבחנים חזרה, וקיבלתי 98!!!!!
ננה בננה!
יש לי מרדיפוביה.
מה זה?
שאלתם את עצמכם יופי של שאלה.
פחד מימי שלישי.
אני שונאת את השיעורים של יום שלישי!!!!
איך זה התגלגל אט אט לפוביה-אין לי מושג, אבל לשבת שעתיים בחדר מדרגות, לשמוע הרצאה מפרכת ומופרחת על איזה מלך בימי הביניים, ובאנגלית, זה זוועה.
ובנוסף, אם למישהו זה לא מספיק, יש שיעוריים עם חילזון ושמו איציק. יגידו הבנות מה שבא להם-שיעור עם איציק זה לא כיף!
מחר הריאיון למשלחת הזאת (לא שאני בונה על משהו...גולדברג כבר סיפרה שהיא דימיינה את האוכל בטיסה..), אבל תירגלתי.
תחזיקו אצבעות.
שלומות