מוזר, דווקא עכשיו כשאני יודעת שאת לא קוראת מתחשק לי יותר לכתוב.
מהרגע שקיבלתי את ההודעה ממך זה לא יוצא לי מהמחשבות "השני לאוגוסט" זה אומר שכבר כמעט חמישה חודשים אנחנו יחד,
קשה לי להבין את היחד הזה לפעמים, כי זה כל כך שם, אנחנו כל כך במקום הזה של זוגות, אבל זה לא שאני יכולה ב2.1 להגיד לך "מזל טוב יקירתי, אנחנו חמישה חודשים יחד" כי זה לא באמת ספירה של בני זוג, איפשהו כן אנחנו סופרות ואומרות וואו, כבר שנה אנחנו בקשר אדוק, וכבר 5 חודשים קשר מיני ואדוק, זה המון, המון המון המון זמן. אבל יש דברים שאנחנו פשוט לא מספיק זוג כדי לעשות, כמו סילבסטר, כמו לחגוג חודש ביחד, 5 חודשים יחד או בתיקווה גם חצי שנה יחד. הקשר איתך עושה לי כל כך טוב, עוטף אותי במרקם של אהבה, בחיבוק שלא עוזב אותי במשך כל שעות היום. כשאני מתלבשת חם ומרגישה חמימות מתפשטת אני חושבת עלייך, כשאני הולכת לישון וכשאני קמה אני חושבת עלייך, כשאני מקבלת איזה חייל במרפאה או סתם מהלכת ומסתכלת מה השעה, את בראש שלי כל הזמן. אני מקווה שזה לא נשמע תלותי, אבל את פשוט גורמת לי לחייך, ואני לא יכולה להימנע ממחשבות עלייך.
יפה שלי, אני כל כך אוהבת אותך.
הלוואי ויכולתי להיות גבר, אולי אז הייתי עושה אותך מאושרת.
אני..