לבקשתכם [אירוש במיוחד] : לידיד שפגע בה קוראים גיל.
היא הבינה שהיא עושה טעות.היא גורמת סבל לאלכס ולה.נמאס לה מזה.
היא חשבה שאלכס יפרד ממנה בעצמו,אבל זה לא קרה.הוא רק המשיך לגלות הבנה כלפי מצבה; דבר שהזיק לה יותר,ההבנה הזאת שלו.היא נפרדה ממנו כעבור חודש.היא סיפרה לו שהיא מרגישה שהיא לא מסוגלת לאהוב אותו כי ליבה סגור לאהבה. היא חזרה לאהוב את גיל כמו פעם.היא ידעה שכלום לא יצא מהאהבה הזאת אבל העדיפה להישאר לבד.בלי נסניונות התאהבות באלכס או במישהו אחר.הלב שלה קיבל רק את גיל...
למרות שהיא הבטיחה לאלכס שהם ישארו ידידים,היא התרחקה ממנו.
היא לא יכלה להסתכל לו בעיניים אחרי שגילתה לו שבמשך חודש וקצת היא רק שיחקה בו.זה לא היה משחק מדוייק,כי היא לא הבינה את חוקי המשחק המוזרים האלה אבל זה מאוד הזכיר את המשחק עצמו.
היא המשיכה להדק את הקשר שלה ושל גיל.היו ביניהם מצבים שגרמו לה לתהות אם הוא מנסה לרמוז לה משהו,אבל היא לא נתנה לזה להציף את המחשבות שלה.היא הכירה אותו מספיק טוב כדי להבין שאם משהו יושב לו על הלב, הוא תמיד יפתח ויספר לה מה מפריע לו.
כשהיא ראתה שהוא לא מבחין בכל הרמזים שהיא שולחת לו היא החליטה לוותר.הוא ראה אותה בתור אחות והיא לאט לאט הצליחה לראות אותו בתור אח.היא כבר לא אהבה אותו כמו פעם,אבל ליבה עדיין היה סגור לאהבה חדשה.רק גיל היה לה בלב. אמנם בכמות קטנה יותר אבל לא נעלם לגמרי.
היא המשיכה לחיות את חייה כשגיל נמצא בליבה...
הסוף...