סיפורי אהבה בהמשכים

קודם כל תנשמו.. תרגעו, זה שאין פרק לא נותן לכם את הזכות לצווח עליי כמו לא יודעת מה.
חזרנו ללימודים ואני בלחץ אטומי אין לי זמן לעצמי , אין לי זמן בכלל להיות על המחשב אז עוד לכתוב פרק?
אני כבר מודיעה הפרק קצר, לא הייתה לי טיפת זמן לעשות אותו יותר ארוך ואני לא אומרת שמעכשיו זה יישתנה.
בלימודים חונקים אותנו והמצב הולך להישאר ככה, אז אני באמת מצטערת על הזמני פרקים אבל אין מה לעשות אני באמת משתדלת.

אבא:" שירוש יש תוצאות.."

אני:" נווו בן או בת??"

אבא:" ......."

=פרק 2=

אבא:" בת! הולכת להיות לך אחות! "
אני:" יאיאיאי!! רציתי אחות!!"

אבא:" טוב אנחנו עכשיו יוצאים מהמרפאה תשמרי על עצמך.."

אני:" אוקי אבא יאללה ביי.."

-

נועה:" אחות?!?!? בת???"

אני:" כן!!!"

צווחתי כמו מטורפת, רציתי אחות. רציתי שזאת תהיה בת.

-

עידו :" ליטל אפשר לדבר איתך דקה?" הוא לחש לי בלי שאף אחד שם לב

ליטל:" לא."

עידו :" בבקשה.."

ליטל:" אמרתי לא."

והיא עברה לשבת ליד נועה.

נועה:" מה יש ?"

ליטל: " סתם לא משנה.."

נועה:" עד מתי לא תדברי איתו ?"

ליטל:" תמיד .. אני לא רוצה לדבר איתו."

נועה:" על מי את עובדת? טוב זו החלטה שלך.."

אני:" בא לי לעשות משהו !! מה עושים ?" אמרתי שניגבתי את השיער שלי עם המגבת..

אורן:" מה את רוצה לעשות?"

אני:" בא לי ארטיק , עוד מישהו רוצה?"

עידו:" אני אבוא איתך.."

ישר שיניתי את ההבעה שלי וככה גם ליטל ונועה אורן בעצם כולם..

עידו:" אוקי .. אני לא אבוא איתך.."

אני:" לא.. תבוא.. "

הוא קם ניגב מעליו את החול והצטרף אליי.

בדרך לקיוסק הייתה שתיקה כזאת שאין מה להגיד.

למרות שהייתי מתה לצרוח עליו.

עידו:" אני מחכה.."

אני:" מחכה למה?"

עידו:" שתהרגי אותי שתרביצי לי.. "

אני:" אני לא אצרח עליך ואני לא ארביץ לך אני רק רוצה לדעת למה עשית את זה..."

עידו:" אני לא יודעת טעות של רגע..."

אני:" עידו  זו לא טעות של רגע אם המשכת לדבר איתה.."

עידו:" את טועה.. היא כל הזמן ניסתה להציק לי וניסיתי לנפנף אותה"

אני:" אהא.. "

עידו:" את לא מאמינה?"

אני:" לא .. "

עידו:" כל הדיבורים היו באמת סתם דיבורים באוויר.

אהבתי את ליטל ואני עדיין אוהב ואמרתי את זה למור כמה פעמים.. היא פשוט לא קלטה"

אני:" אז מתעלמים ממנה.. מה הקטע?"

עידו:" התעלמתי!! אבל היא המשיכה להתקשר ולהתחנן שניפגש.."

אני:" עידו.. אני יכולה לסלוח לך אני יכולה להמשיך לדבר איתך.. אבל מי שלא יכולה להסתכל עליך בפנים זאת ליטל."

עידו:" אני יודע וכל יום במשך 3 חודשים ניסיתי לדבר איתה. לפחות שיחת טלפון אחת והיא כרגיל סיננה זה מייאש"

אני:" פגעת בה. שברת אותה.. איך אפשר לבגוד איך?"

עידו:" לא עשיתי את זה במכוון .. זה פשוט קרה. לא ידעתי מה אני עושה"

אני:" מה אני אגיד לך .."

נכנסנו לקיוסק שישב על החוף , בחרתי לי ארטיק ושילמתי גם עידו קנה לעצמו וחזרנו לכולם.

יותר מאוחר בערב ישבתי עם אמא קצת, היא הראתה לי תצלום חדש של התינוקת.

זה היה פשוט מדהים , היצור הזה שגדל בתוכה.

אחרי זה עליתי למחשב דיברתי קצת עם אורן הוא שלח לי בדיחות מאיזה אתר מפגר.
לא הפסקתי לצחוק המצב בינינו היה מדהים. יותר ממדהים בעצם. פשוט הכל היה טוב.
לא היה אפשר להתלונן על כלום. אני ומתן המשכנו לדבר נשארנו ידידים קרובים.
למרות שאף פעם לא העלנו את נושא אורן ואני יותר מפעם או פעמיים.

עשיתי שיחת ועידה במסן עם ליטל נועה ונעמה.

נעמה:" חחחח איזה מטומטמת!! "

ליטל:" נוו שקט אתן!! "

נועה:" וואי בואו נצא היום רק ארבעתנו! מזמן לא יצאנו רק אנחנו בלי בנים.."

ליטל:" לאן נצא?"

אני:" נלך לארומה??"

נעמה:" חח וואלה נשמע מתאים!"

אני:" אז באיזה שעה?"

נועה:" ממ.. 10?"

אני:" סבבה.. אז עכשיו 8 אני עפה לאכול אני אדבר איתכן יותר מאוחר ביי בננות.. "

אמרתי ויצאתי מהשיחה...

אני:" יפה שלי אני הולכת לאכול אני אדבר איתך יותר מאוחר.."

אורן:" אוקי מאמי .. בואי נעשה היום משהו"

אני:" חח אני יוצאת היום עם הבנות מין ערב בנות שכזה.."

אורן:" טוב יפה שלי אז נדבר.."

אני:" ביי לבנתיים" אמרתי וניתקתי.

ירדתי למטה אמא מזגה את האוכל לצלחות ואבא הוציא סכו"ם, אני הוצאת את הכוסות וכל השאר.

אמא:" איך היה היום בים?"

אני:" היה כיף.. למרות שממש פחדתי מהמדוזות " אמרתי שאני נוגסת בשניצל.

אבא:" היו הרבה ?"

אני:" לא יודעת. אני לא נתקלתי באף מדוזה אבל מאז ומתמיד יש לי פחד מהם.."

אמא:" חח איזו מצחיקה "

אני:" אהה כן שכחתי להגיד לכם.. אני יוצאת היום עם הבנות."

אבא:" לאן עוד פעם? אני כבר לא עומד בקצב.."

אני:" סתם חשבנו נלך לארומה.. מזמן לא יצאנו רק הבנות.."

אבא:" רק תחזרי בשעה סבירה לא כמו שבוע שעבר שחזרת ב5 בבוקר.."
אני:" אבא זה חופש מה ציפית?"

אחרי שסיימתי לאכול עשיתי כלים ועליתי למעלה להתארגן.

שמתי סטרפלס עם קשירה בגב בצבע שחור עם סקיני כהה ונעל עקב אדומה שקניתי לפני שבועיים.

לקחתי פלאפון כסף ומפתח ויצאתי מהבית להיפגש עם נועה..

נועה:" היי מאמי.. "
אני: היי איפה הבנות?"

נועה:" מחכות כבר בטיילת.. "

אני: "אה סבבה"

התחלנו ללכת ברגל לטיילת זה לא היה רחוק מדי ודיברנו בינינו.
מרוב שהשיחה הייתה מעניינת לא שמנו לב שהגענו..

ליטל:" הנה הן!!"

ראיתי את ליטל מנופפת ביד, הן עמדו מחוץ לארומה מחכות לנו.

התקרבנו אליהן ונכנסנו יחד, המקום היה די מלא כמעט ולא היו שולחנות ריקים.

תפסנו לנו מקום ובחרנו מה כל אחת לוקחת, אני לא הייתי רעבה אז הזמנתי לי אייס קפה.

העברנו מלא צחוקים נעמה סיפרה לנו בפירוט מלא עליה ועל נועם.

וליטל סיפרה שעידו לא מפסיק לשגע  אותה, ידעתי שהיא רוצה לדבר איתו הייתי בטוחה.

אבל היא החזיקה את עצמה , פחדה להיפגע והבנתי אותה זה ממש לא קל.

משום מקום ניגשו אלינו חבורת בנים והתחילו איתנו.

ממ מיד אמרתי שיש לי חבר ואותי הם עזבו אבל את ליטל תפס שם מישהו

שנראה די טוב , הצענו להם להצטרף אלינו . והם באמת הצטרפו לשולחן.

הם התגלו כממש חמודים, מסתבר שהם גרים בחולון והם מכירים את מתן.

בשעה 11 וחצי התקפלנו מהארומה גם הבנים באו בעקבותינו.

אני:" יאו בואו נלך לים.. " אמרתי לנועה בזמן שאנחנו הולכות על הטיילת..

נועה:" נשמע מעולה.. יאללה .. "

הבנים הצטרפו אלינו , שהגענו לחולות הורדתי את העקבים ופשוט הלכתי יחפה.

לקחנו כסאות מאחד החופים וישבנו עליהם וסתם העברנו שיחות מעניינות.

היו מלא זוגות שעברו בחוף נתקלתי בלפחות 4 , זה עשה לי געגועים לאורן למרות שראיתי אותו רק בבוקר.

בשעה 1 וחצי התקפלנו היה ממש נחמד איתם , הם היו מצחיקים כאלה לא כבדים.

ליטל:" חח יאו איזה חמוד.. "

נועה:" איך קראו לו?"

ליטל:" ליאור.. דיי הוא כזה חתיך"

התפצלנו בצומת אני ונועה הלכנו לצד אחד וליטל ונעמה הלכו לצד אחר.

הגיעה נקודה שנפרדתי מנועה והלכתי לבד עד הבית.

נכנסתי לבית בשקט בשקט לא רציתי להעיר אף אחד , עליתי לחדר.

הורדתי את העקבים הרגליים שלי כאבו בטירוף , החלפתי לבוקסר וגופיה ונכנסתי למיטה.

ראיתי טלוויזיה עד שנרדמתי.

למחרת התעוררתי בבוקר יותר נכון צהריים, 12 וחצי..

חופש מותר לי וחוצמזה שלא היה משהו מעניין לעשות.

קמתי לבית ריק כמובן אמא ואבא היו בעבודה למרות שאמא התחילה לחזור קצת יותר מוקדם ב3 היא הייתה כבר בבית

איך שבאתי לקחת שלוק מהכוס נס שהכנתי לי קיבלתי צלצול, רצתי את כל המדרגות לדעת מי מתקשר

זה היה אורן :

אני:" בוקר טוב "

אורן :" אוו בוקר טוב.. איך היה אתמול מאמי?"

אני:" היה נחמד.. ומצחיק כמו תמיד" .." תגיד בא לך לבוא אליי? אני לבד פה"

אורן:" וואלה בדיוק תפסת אותי לא עושה כלום אז אני אתארגן ויבוא"

אני:" טוב מאמי אני מחכה לך פה."

אורן" טוב יפה שלי נפגש.. "

הוא אמר וניתק.

בזמן הזה סידרתי קצת את הבית, עשיתי כלים וטיאטאתי לא רציתי להעמיס על אמא שלי

שבמילא מגיעה עייפה אז להוסיף עליה גם את צרות הבית?:/

אחרי כ- 20 דקות אורן הגיע פשוט קפצתי עליו ונתתי לו נשיקה " וואו עד כדי כך את מתגעגעת אלי? "
הוא חייך אליי, כל כך אהבתי את החיוך הזה שלו.

עלינו למעלה וראינו טלוויזיה ודיברנו על כל מיני שטויות.

" היא לא תסלח לו .. היא בכלל לא בכיוון"

אורן:" היא תסלח לו בסוף היא תסלח לו היא אוהבת אותו לא ?"

אני:" אורן מזה קשור ליטל נורא אהבה אותו אבל הוא פגע בה ממש.. הם לא חוזרים"

אורן:" הם יחזרו"

אני:" אתה חי בסרט"

אני :" אני חי בסרט הא?" הוא התחיל לדגדג אותי והתפתלתי ולא הספקתי לצחוק ולצעוק לו שיפסיק!!
הוא היה מעליי חצי צוחק חצי מחייך, התקרב עוד טיפה ונישק אותי נשיקה עדינה עדינה אבל גרמה לי להרגיש המון.

מהר מאוד העניינים התפתחו החולצה שלי הייתה זרוקה איפה שהוא על הרצפה

" החולצה הזאת שלך נורא יפה אתה יודע?"

אורן:" ממ כן.."

אני:" אתה יודע מה יהיה עוד יותר טוב?"
אורן:" מה?"

אני:" אם היא תהיה ליד החולצה שלי על הרצפה" הוא חייך אליי חיוך שובב ומהר מאוד גם החולצה שלו עפה.

היינו בשלנו נהנים מכל ליטוף ומגע אחד של השני פתאום נפתחה הדלת..

 =]