
קודם כל אני רוצה להודות לכולכם שתמכתם בי כל כך אתמול.
היה לי כל כך קשה,אבל עכשיו אני מרגישה בהרבה יותר טוב.
כאילו ירדה לי אבן מהלב. לא בעצם לא אבן יותר נכון ירדו לי מאה טון פלדה מהלב.
אוקיי אז הקשבתי לכם הפנמתי הכל וזה ממש עזר.
אז החלטתי פשוט לעשות את זה!
טוב אז ככה זה קרה:
*קמתי בשעה 9 בבוקר, ראיתי שאף אחד לא בבית צחצחתי שינים התלבשתי והלכתי לסבתא שלי.
תיקתקתי על הדלת בשקט, לא שמעתי מענה, לרח לי המון זמן להיכנס פנימה,
עד שהחזקתי בעצמי עצמתי עיניים חזק חזק ופתחתי את הדלת.
הטלויזיה הייתה די רועשת!
דודה זיוה במטבח אחותי יושבת מול הטלויזיה וסבתא אי שם מאחורי הסירים.
הפליא אותי איך אישה מבוגרת אחרי כמה ימים של ניתוח יכולה לקום בשעה 6 בבוקר ולהתחיל לבשל.
סבתא אמרה:
"טל! מה את עושה פה חשבתי את נסעת לאמריקה.יופי שאת כאן.."
זה היה לי מוזר לא ידעתי כל כך מה לעשות.
לא הוצתי מילה מלבד כמה גיחגוחים קטנים פה ושם.
ישבתי בסלון והסתכלתי על הטלויזיה בזמן שאני פוזלת לכיוון סבתא בתקווה שהיא תבחין בי.
היא התיישבה על הספה והתחילה לדבר סתם להעלות נושאים לשיחה,
התחלתי גם אני לדבר ולהצטרף לשיחה.
דיברנו על לכ מני דברים וחייכתי אליה ובכל.
רציתי כל כך לחבק אותה ולנשק אותה אבל דודה שלי הסתובבה סביבה כל הזמן ולא הייתה לי הזמנות.
אחרי שעתיים וחצי שאני אצלה בבית חזרתי הביתה, לבצע את המטלות שלי להיום(שטיפת כלים)*
^זה בערך מה שהיה.
עדיין יש לי הרגשה שהיא עוד קצת פגועה ממני.
החלטתי שאני יכין לה עוגה מכל הלב.
ואז יתן לה אותה.
אם חיבוק ונשיקה ענקית מלאת אהבת.
אני אוהבת את סבתא היא תמיד מבינה אותי.
עכשיו אני מרגישה הרבה יותר טוב.
עבר זמן רב מאז החיוך האחרון שהיה לי על הפנים.
אבל עכשיו אני שמחה ומחייכת והכל תודות לכם!
וגם תודות לי שעזרתי אומץ והלכתי ודיברתי איתה:)
אני שמחה מתמיד.
תודה!!1
זה לא הדבר הטוב היחיד שקורה לי עכשיו!!
האבא החמוד שילי רוהצ שניסע לאילת!!!!1
איה כיףף!
משהו כמו עוד שבועיים זה נשמע כל כך מושלם!
-חוץ מהחלק של הנסיעה כמובן! שש שעות על התחת זה מוגזם!-
ודבר שני יום חמישי אני הולכת אם אחותי הקטנה לקנות לה דברים לבית ספר.
הבובושית הזאתי עולה לכתה א'.
כל כך קשה לי להאמין!!
זה הפוסט הראשון שאני כותבת כאשר יש לי חיוך ענק(מתנוך לתנוך) על הפנים!
עוד משהו קטנטן לפני שנסיים.
אם הסתכלתם לאחרונה ברשימות בבלוג שלי בטח שמתם לב אני משתתפת בתחרות דולמייקר בבלוג הזה.
אז השלב הראשון היה להכין בבות שול מייקר לפי הטעם האישי.
אז הנה מה שאני הכנתי לתחרות.

אז מה אתם אומרים? נראה לכם שיש לי סיכוי לנח בתחרות הזאת?
אגב.אני יודעת שזה ורוד מידי^^ אבל זה יצא מושי כזה חמוד!
טוב..עד כאן הפוסט הורוד מאוד שלי..שבטח חפר לכם בשכל.
צל''ש-אם קראתם עד הסוף.
ותודה-לכל החמודים/ות שיגיבו לי.
♥
טושיק.שמחה מאוד מאוד. אבל גם מבואסת כי לא מגיבים לה><
עריכה:
הן ביקרו אותי וקבלתי ציון גבוהה *_*
לחצו כאן כדי לראות את הביקורת.
המשך יום נפלא!