my life

שוב אני פה בפעם השלישית החודש..

זה פשוט מדהים כמה דיכאון יש בבנאדם..

הדבר ביחידי שאני רוצה..

זה שמישהו ואני מרגישה איתו הכי בנוח ישב מולי, פנים מול פנים..

ויקשיב.. פשוט יקשיב לכל מה שיש לי להגיד..

אני פשוט צריכה לפרוק הכל אצל מישהו..

אולי לבכות קצת, אולי לא. אבל פשוט לדבר עם מישהו שמבין אותי..

ויגיד לי כל מה שהוא חושב על מה שאני אומרת.. ויגיד רק את האמת..

ושזה כל יסתיים אני צריכה חיבוק גדול כדי להירגע ולהמשיך הלאה..

נכון לעכשיו אני מכירה אולי רק 2 אנשים שמסוגלים לממש את מה שאני צריכה כרגע..

אבל קשה נורא להיפגש.. ושכבר נפגשים.. אפעם לא מדברים על זה..

ולבנתיים אני לא מכירה עוד מישהו שאני באמת סומכת עליו שיגיד אמת או שיבין אותי.. וישב ויקשיב..

אבל אני צריכה דחוף חיבוק..

לא יודעת למה.. אני כל יום מחבקת אנשים..

אבל אני צריכה מישהו שבאמת מתכוון לחיבוק הזה..

אוףףףף נשבר לי מהחיים האלה..

ומהבלוג הזה שניהיה יותר ויותר דיכאוני מיום ליום..

עריכה:

יש בנאדם אחד שאני באמת יכולה לספר לו הכל..

אבל איפה אתה שאני צריכה אותך כ"כ?!?!