אוקיי אני במצב רוח פסימי לחלוטין
כנראה המשפט "i love myself"
הוא עוד בועה שלי.. כי כרגע אני לא יכולה להגיד שאני ממש דבקה בזה
כל העומס והלחץ והדברים שאני רוצה להספיק פשוט גורמים לי לאבד את עצמי.. לגמריי
אני לא ישנה טוב
אני סובלת ממגרנות ועילפון
וכמובן באסות וחוסר ביטחון..
אני שונאת להיות במצב הזה
זאת לא אני
או אולי כן..
כשאני מאוזנת וטוב לי הכל הולך כשורה.. וגם עם הלחץ אני מתמודדת
ועכשיו.. שורה של מבחנים.. שורה של אי הצלחות..
אכזבה..
כ"כ ציפו ממני להיות הילדה שתצליח.. כ"כ גדלתי עם המחשבה הזאת.. אבל וואלה.. זה גדול עליי
אני לא נושמת
אני עושה מה שאני בכלל לא אוהבת.. כי אני לומדת דברים שאני לא אוהבת
וכשסופסוף קלטתי את זה עד הסוף.. נשאר רק להלחם בזה ואין לי מספיק כוח
ובכלל.. חוץ מלצאת עם החבר'ה לאנשהו שומדבר לא הולך כמו שצריך ללכת
ואני מרגישה כאילו אני עושה הכל לא נכון
לרגע חשבתי .. טוב צריך לעצור ולסיים את הפאקינג שנה הזאת..
אבל עדיין לא יודעת.. משהו ממששש לא בסדר
זה תמיד קורה בתקופה שאני שוב מאבדת אנשים בגלל שהם חושפים את פרצופם הצבוע..
וזאת תמיד אני מגלה בדיליי..
באותו רגע הכל מתערער.. פתאום נאבדים אלה שעליהם סמכתי
ומוטל ספק בכל דבר שזז.. גם בעצמי.
אני פשוט שונאת את זה
ואני לא יודעת איך לאכול את זה..
בא לי לברוח..
רחוק
רק חבל שאין זה הפתרון..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
