בכיפה סגולה ושתי ציציות

אנשים יקרים אני יודע שמזמן לא עדכנתי את הבלוג לכן אני מביא מעט עדכונים כעת :)

מקווה שתאהבו אותם :)

ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה (א,א)

בשולחן ערוך אורח חיים (סימן רפה) נפסק להלכה שכל אדם חייב לקרוא בכל שבוע "שנים מקרא" – פעמיים את פרשת השבוע. "ואחד תרגום" – ועוד חייב לקרוא פעם אחת גם את תרגום הפרשה. והנה ראשי התיבות במילה "שמות" הם שנים מקרא ואחד תרגום.

וכן כתב בעל הטורים:

ואדם אשר לומד הסדר,

שנים מקרא ואחד תרגום,

בקול נעים ישיר,

יחיה שנים רבות ארוכים לעולם.

והוא לדרך שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ח) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכים לו ימיו ושנותיו , ויש לעיין למה דייקה כאן נמצא הרמז הזה?
ויש לומר , על פי המבואר בדברי רבנו ז"ל )ליקוטי מוהרן) ששנים מקרא ואחד תרגום הוא תיקון הברית, ומכניעים על ידו את היצר הרע של אומות העולם.והנה ידוע שהחל מפרשת שמות מתחילים ימי השובבים שהם מסוגלים לתקן את אשר פגם האדם בברית, ולכן תיכף ומיד בא לרמז בתחילת פרשת שמות שהוא ראשי תיבות שנים מקרא ואחד תרגום, שהוא תיקון נפלא לפגם הברית, כי הוא מכניע את היצר הרע שבלשונות העכו"ם והתרגום הוא הממוצע בין לשון הקודש ובין לשונות העכו"ם.

עוד נתנו חכמים רמז במילה "שמות" לשלוש המצוות:

שבת, מילה ותפילין. מיוחדות הן שלוש מצוות אלו בכך שנקראו "אות" – סימן לקשר שבין ישראל לאביהם שבשמים.

בשבת כתוב: "כי אות היא ביני וביניכם" (שמות לא,יג).

במילה כתוב: "והיה לאות ברית ביני וביניכם" (בראשית יז,יא)

ובתפילין כתוב: "והיה לך לאות על ידך" (שמות יג,ט).

ובהסבר הדבר יש לומר: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה" – בשעה שבני ישראל באים בין הגויים, באות שלוש מצוות אלו: שבת , מילה ותפילין ומגינות עליהם לבל יתערבו בגויים

ועוד ראיתי כתוב בספר הנפלא בריליאנטן שהביא שם חידוש בשם הרח"ה מבנדין על הפסוק:
"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה"

אם נסתכל על הסופי תיבות נראה
"ואלה שמות בני ישראל הבאים "
סופי התיבות : תהילים!
לרמז שבכל נדודינו, צרותינו ומצוקתינו, כאשר אנו באים מצרימה – באים במייצר (בצרה), טוב לאמר פרקי תהלים, שרפואה בדוקה ומנוסה היא לכל צרה שלא תבוא. וכן אמרו חז"ל (בראשית רבה סח, יד) "יעקב כל ספר תהלים היה אומר בבית לבן".

(אור דוד)

יעקב אבינו התפלל תמיד שיהיה לבניו הכוח להיות תמיד בבחינת "הבאים" כלומר אורחים מקרוב באו, המשתוקקים
לחזור הביתה לארץ ישראל. וזו כוונת הכתוב (ישעיה כז) "הבאים ישרש יעקב" יעקב השריש בלב בניו את
בחינת "הבאים". ובזכות זה "יציץ ופרח ישראל".

(אדמו"ר ר' יהושע מבעלז)