כן, חברים, זהו לא תעתוע!

טוב, האמת שכן.

הם נראים כמו הגרסא המלוכסנת של הפאוור ריינג'רס!

והם הרבה יותר מגניבים מהם!

אשכרה אנדרגראונד (שימו לב לפלאבר מאחורה!).

אחח, אחח. פשוט לא עושים יותר איכות בימינו

פוסט יבוא בהמשך. רק רציתי לציין שאני עוד חיה, נושמת ומאחרת לבי"ס.

* ק ו נ א ן   א ו ב ר א י י ן   מ ל ך!   מלך אני אומרת לכם! שליט היקום והגלקסיה כולה! (או לפחות של planet humour יחד עם קווין סמית' ופמילי גאי!)

* הלכתי לישון אתמול ב6 בערב. למה? ככה. קמתי ב2 בלילה, מאז הספקתי לראות טלוויזיה, לנסות לישון, לשבת בפייסבוק (כי לא באמת יש לנו חיים בעידן של היום), להכנס למסנג'ר כדי לגלות שאין שם אף אחד (לא בסדר) ולהרהר

* כבר הזכרתי שאני שונאת להרהר? כאילו, ממש ממש שונאת. ואני עושה את זה כל הזמן. ושונאת את זה

* היה כתוב לי בהורוסקופ שאני אצור קשרים אתמול. לא יצרתי קשרים. שקרנים! (זה שזה של ישראל היום לא באמת עקרוני)

* אגב ישראל היום, פתרתי בערך את כל התשבצים שלהם בשיעור ביוכימיה. כן, זה אומר שאשכרה נכנסתי לשיעור!

* אני בנאדם עצלן. כאילו, ממש ממש עצלן. זה מגיע לרמות שאנשים מציעים לי ללכת להופעות, בית ריק, דברים אחרים, ואני לא יכולה כי אני עסוקה בלעשות כלום. אנשים מציעים לי לאסוף אותי, עם אוטו, ואני לא יכולה כי אני עסוקה בלעשות כלום. אמא מציעה לי ללכת לקנות בגדים, ואני לא יכולה, כי מה, כי אין לי כוח וכי אני עסוקה בלעשות כלום. וחוץ מזה נגמרו המבצעים בזארה ובפול-אנד-בר, ולא, אין חנויות אחרות בעולם. אני כל כך עצלנית וכל כך חפשנית שאם היה אפשר להוציא פטור מלנשום הייתי מבלה 90% מהזמן ללא טיפת אויר בריאות. ככה מתה, בקטנה. כמו שצריך.

* יש לי צו התייצבות למיונים היום. מה זה החרא הזה? "לפי חוק בלה בלה בלה את צריכה להתייצב בלה בלה בלה" והם לא עונים לטלפון! ואני לא יודעת למה זה. טוב ~שורקת וסופרת את השעות~ (סתם, אני לא באמת יודעת לשרוק), אם זה מה שיעזור לי להתקבל לשחקים/לכל דבר שבו אני אשכרה אתרום (לא שאני לרגע חושבת שלהיות תצפיתנית במוד"ש ולגדל תחת זה לא תפקיד חשוב, הרי מישהו צריך לגדל תחת... אבל אני פשוט לא רוצה להיות המישהו הזה, אני רוצה, כאילו, לתרום מהשכל שלי, וללמוד ממש ממש הרבה ולקרוע את התחת ולהשתחרר לקראת גיל 22 ככה ו... תזכירו לי שוב למה אני מפגרת?) אני מוכנה גם לרדת להם, רק שהם צריכים להיות מוכנים לזה שזה יהיה גרוע.

* וואו. חשבתי על זה ואם אני אתקבל לשחקים (זאת אומרת, אם אני אצלח את הראיון האישי, מבדקי הקצונה, התחקיר הבטחוני והכנס טרום גיוס ההוא בסוף) אני אצטרך לעשות קורס של איזה חצי שנה, ולהתגייס רק באיזה מרץ 2009 (אחרי הקורס, דה), ולחתום על קבע של איזה חצי שנה, ובעיקר ללמוד ממש ממש הרבה. בכלל, כל הדברים הבאמת טובים בצבא דורשים קורסים סוחטים וללמוד ממש ממש הרבה... לא קלים הם חייו של עצלן. אבל תכלס? זה לגמרי לגמרי שווה את זה! (מה? כולה להשתחרר בגיל 21.5, כל החיים לפני והחלק הכי טוב הוא שכשאגיע לניו יורק כבר אוכל לשתות שם. כל הזמן. ולשכוח את העובדה שאני לומדת יחד עם ילדים בגילו של אחי)

* אגב לשתות. ביום שישי הבא אני חוגגת 18 (באמיתי ובמסיבה), כולכם מוזמנים, חוץ מאלה שלא. זה אומר שיום שישי הבא אני יכולה... הממ... לקנות אלכוהול, ללכת למוסד, להכנס לפאב, ולעשות עוד דברים שאמורים להשכיח את הדכאון שבלהיות ממש ממש זקן.

* בביו של יא' יש 16 תלמידים. והממ, אין להם כיתה! הם חצי מהזמן במעבדות ובחצי השני בכיתות נטושות (לא כל כך אפל של גיל 13 כמו שזה נשמע). הם כיתה-עלוקה! ואנחנו עוד בוכים שאת הביו שלנו דופקים (הדפיקה הכי גדולה אבל היא ללמוד ביוטכנולוגיה, אם הייתי רוצה לשעמם את עצמי למוות הייתי פשוט מורידה את הסרט היירספריי ורואה אותו שוב. ושוב. ושוב. ושוב. אני בחורה חכמה אבל (באמת, כמעט כמו גיא מהשרדות! ~גיא לא יודע לספור עד 10 וגיא לא יודע לספור עד 10!), ועל כן פרשתי מהביוטכנולוגיה, מה שאומר שבפועל חצי מהזמן שאני נמצאת בביה"ס אני לא עושה כלום, בחצי השני אני נמצאת מחוץ לכיתה ושומעת מוזיקה), הביו שלנו דווקא בסדר. אחרי הכל, we have a BARI!

*כתבתי הנדסאים. עכשיו כולם יכנסו לי לבלוג, ויחשבו שאני, הממ, אני. ואז אני אצטרך לעדכן אותו כל הזמן, כי לא נעים. זה אומר שצריך לחזור לראות קונאן במתכונת יומיומית.

* למה אני מתרצת את עצמי לעצמי?

* הייתכן שהמצב מסובך עם העצמי האחר שלי? אם כך, האם עליי לעדכן את הפרופיל שלי בפייסבוק לגבי העניין?

* יכולות הכתיבה שלי לא משהו עכשיו אבל תראו, אני שמחה!

ככה:

וככה:

וככה:

וככה:

(בעיקר ככה )

***

גיא לא יודע לספור עד 10 וגיא לא יודע לספור עד 10!

***

~~~יודעים כמה אולדסקול אני? אני

ככה אולדסקול!

~~~הכי חשוב! יש קונצרט בי"ס עוד שבוע בדיוק.

הנה השירים שאני הולכת לשיר:

זה עם דורין והרכב שלם (גיטרה, באס, תופים, ווקאל, בתור בחורה שגדלה על להקות כמו רד הוט צ'ילי פפרס אני שואלת - מי צריך יותר?), הם מנגנים ממש טוב, אנחנו מזייפות ממש הרבה, כולנו שרים שיר שנהנינו לשמוע בגיל 13 בערך, המתופף אשכרה קרוב לגיל הזה, ממש כמו שצריך!

זה לבד עם ליווי של גיטרה (לא שלי, הנגינה שלי נשמעת כמו שילוב קטלני בין חפץ חד לנייר זכוכית)

והשיר האחרון הוא עירוב של כמה, שבסופו אני אצרח (כן, לא אשיר, אצרח! אצרח כאילו היו לי פעם ביצים ומישהו כרת אותן, עם מצ'טה) את הסוף של סולם לגן עדן - שיר מעולה בהחלט של אחת הלהקות היותר חלוציות, מתוחכמות, מעולות, גאוניות ובעיקר חופרותתתתתתתתתתתת (כן, מכאן משתמע שכבודה במקומה מונח, וחוץ מ2-3 שירים מקומה נמצא הרחק הרחק ממני) של כל הזמנים.

זה אמור לזעזע אותי, לגרום לי להתפדח, משהו... אבל היי, אני חושבת שמי שנכנס בפתח הנדסאים, ועוד כדי ללמוד שם, מבין שהפדיחה מתה. מזמן. אחרי הכל, מדובר בבי"ס שהסמל שלו הולך להראות ככה בערך -

ליד אוניברסיטת תל אביב, עלק.

איזה עולם איזה עולם של שקרנים, אחח...

ועכשיו, תראו את זה,

הדבר הזה גרם לי לצחוק ב"חחחחחחחחחחח" -

נו, זה טוב, באמכם, באחותכם הצולעת, אייכם? ראו זאת! צפו בוידאוקליפ זה!

אוי, איך אני אוהבת להיות בת 17. (כן אני מודעת לעובדה שאני "בת 17 אבל את מתנהגת כמו בת 7 בלה בלה בלה בלה בלה..." פארטי פופרס!)

מי יתן ואוהב את גיל 18 באותה מידה.

אמן!

But why,Why, can I pee muuuuuuuuuuuuuuuuuddddddddddddddddddddddddddddddd?

/הפוסט נכתב אתמול. בלילה. כי אין לי חיים.

וכן, היי, כן, אני מודעת לעובדה שעברו בערך 30 שנה מאז הפעם האחרונה שעדכנתי פה.

אבל לא היתה לי מוזה להיות שמחה וחברתית. ועכשיו היא חזרה (זה כי ראיתי קונאן באמצע הלילה, נזכרתי בבלוג ואמרתי שזה לא בסדר).

אז צפו לפגיעה! (וכשאני אהיה בת 18 צפו לזה שאהיה שיכורה)

כיפאק היי למוזה! כיפאק היי לנטלי! כיפאק היי לאלוהים המגניב! כיפאק היי!