"יש שם בר פעיל."

"מה זה בר פעיל?"

"זה כשאתה מדבר אל המשקה שלך והוא עונה לך. בעצם, זה בכל מקרה יקרה בסופו של דבר."

אורלב: "אני אנשוך לך את היד."

לימור: "לא את לא."

אורלב: "כן אני כן."

לימור: "אבל את צמחונית."

"השיער שלי מפריע לך?"

"לא כמו שהסנטר שלך מפריע לי כשהוא נעוץ לי בכלוב הצלעות."

מישהו מספר על אבא של מתן שהוא קנה רק חצי מרשימת הקניות, כי הוא לא חשב להסתכל על הצד השני של הפתק.

אפרת [אשת אחיו של מתן]: "איזה טַמְבַל."

["אבל זה מחיבה!"]

"לא אמרת לה שאת לא צמחונית?"
"אתה יודע, אכלתי אצלה שניצל, חשבתי שהיא תבין לבד."

epic FAIL

כדי לחזור ממתן תכננתי לעלות על רכבת מפ"ת לבנימינה, שם ענבר הייתה ותכננה לקחת אותי חזרה הביתה. אז הרכבת הגיעה ועליתי עליה. אחרי כמה תחנות שמתי לב למשהו מוזר- משום מה התחנות של ת"א עברו בכיוון ההפוך ["רגע, ההגנה זה לא דרום ת"א?"]. ואז הבנתי שאני בראשון לציון. ושזאת התחנה האחרונה. ושאין יותר רכבות צפונה. ושסוגרים את התחנה. אחרי מעט נסיונות למצוא דרך להגיע צפונה, ישנתי לבסוף אצל דודתי באשקלון, וזה היה די חרא. אז הגעתי ישר לבית הספר וזה היה נוראי, ונשארתי עד חמש. אחרי זה כשחזרתי הלכתי לישון בשבע [!], וישנתי כמעט 12 שעות רצוף. וזהו.

"את לא במצב נוח במיוחד, הא? זה כמעט מטאפורי."
"כן, ככה קרוב להיות מטאפורי."

אל תשכח לקחת את הדובי, נתנאל.