אחרי שבוע בלי אינטרנט [טוב, כמעט].

אני יכולה להגיד לכם, את הדבר הכי מטומטם שמישהו שלא היה לו אינטרנט כמעט שבוע.

סיימתי את המשחק של הארי פוטר השלישי!

אבל אני לא אגיד את זה.

ועכשיו, אסופת דברים של פאקינג שבוע, לפני שאני הולכת לשטוף כלים, ואז לבדוק מה קורה עם הגידול ההוא בראש.

"אלה דוסים שאין להם אלוהים!"

[סתם משהו נחמד שחשבתי שתרצו לשמוע. לא אני אמרתי. תודה.]

"אתה חושב שאני רוצה לאכול בשר של רצח?"

"אני מבטיח לך, אדוני. הבשר כאן לא נרצח, כל החיות מתו ממחלות או מזקנה."

"כן, ממש מנחם."

you're off to see the wizard

the wonderful wizard of Oz

you'll find he is a whiz of a wiz

if ever a wiz there was

if ever, oh ever a wiz there was

the wizard of Oz is one, because

because, because, because, because, because

because of the wonderful things he does

you're off to see the wizard

the wonderful wizard of Oz

[כן. רק רציתי שתדעו, לפני שאתם נכנסים לזה.]

"האיש בלתי נסבל," אמר לארי בשעה שהשיב את נפשו בברנדי בחדר השינה של אמא, לשם נסוגו כולם כדי להימלט מחברתו של הרוזן. "הוא אחוז בדיבוק של צרפת. אני לא מבין בכלל למה עזב את המקום. הוא אפילו חושב ששירות הטלפונים שלהם הוא הטוב בעולם! והוא חסר כל הומור- אפשר לחשוב שהוא שוודי."

"לא חשוב, יקירי, אמרה אמא. "לא נשאר עוד הרבה זמן."

"אני לא בטוח שאוכל להחזיק מעמד בזמן שעוד נשאר," אמר לארי. "עד עכשיו, הדבר היחיד שהוא לא תבע לצרפת הוא אלוהים."

"אה, אבל ודאי מאמינים בו טוב יותר בצרפת." ציין לזלי.

[אוי, ג'ראלד דארל רוּלֶז.]

"עובדה שאת אכלת אחרונה לפני." אחקטן מנסה לשכנע אותי שהוא צודק.

"סתמיסתמי." לא מספיקה לו פעם אחת. אני חוששת לפיצול אישיות.

"לימור," צורחת אמא מלמטה. "תכבי את הטלוויזיה." לימור רותחת בשקט.

"אמא," אומרת לימור.

"מה?"

"את ליד הטלוויזיה?"

"כן."

"את רואה שהיא דולקת?"

"כן,"

"והיא מפריעה לך?"

"כן?"

"אז פאקינג תכבי אותה!"

"לרוני אשל, הספרנית הכי טובה-"

"הכי טובה? למי הם השוו אותה?"

"לדן."

[בדיחה שרק המועטים שלומדים איתי יבינו.]

[את החלק הזה את לא חייבים לקרוא. באמת שלא. אתם יכולים לדלג.]

סדרה של מקרים מצערים: לקט.

"!Intrude"

?I must say, you're a gloomy-looking bunch. why so glum-

.our parents just died-

yes, of course. how very, very sad. wait, let me do that one more time. Give me that line again. Quickly, while it's fresh on my mind.-

?our parent just... died-

"?the incredibly deadly viper couldn't have harmed her"

"!Doomed, doomed, doomed"

"!Aunt josephine, that is not helping"

[אוקיי, נגמר. אתם יכולים להמשיך לקרוא.]

אני, ראיתי אותה ראשונה!

מילא.

גילי בר הילל באה להרצות הספריה. מרתק.

"בהתחלה, לא ידעתי איך לתרגם את זה-"

"ההגיגית!"

"כי זה לא עלה לי בראש בהתחלה-"

"ההגיגית!!"

"חשבתי, אולי, הקערה הרואה-"

"ההגיגית!!!!111אחד"

"היא יודעת. היא תרגמה את זה!"

"אם אתם מדברים- אני שותקת."

"בסדר, אנחנו נדבר."

אמא שלי ניתקה לי את האינטרנט.

תמונות קשות [המטומטמת ששמה לימור שחכה לקחת את המצלמה איתה] ביום חמישי.

עריכה: [הפוט הזה יותר ערוך מסדרת ריאליטי] אני צריכה לנסות לשכנע את שחר'קה [הבנדוד המוי מושי שלי] שיבוא איתי למפגש בשלישי. זה יכול להיות כיף, כי הוא עובר לחטיבה וכל זה. ואני אפילו אתלבש כאילו אני לא בלוגרית, כדי שדודהמירי לא תסתכל עליי מוזר.

אוי, אילו רק הייתי זוכרת מה המספר שלהם.

הם גם עברו דירה, אז אין לי מושג מהו.

אח.

האם אתם, קוראי הנאמנים [שלא יטרחו לקראו את הפוסט, או את החלק הזה], רוצים ששחר'קה יבוא? שלחו אסאמאסים למספר 666 ורשמו "שחר" ולאחר כן, או לא.

תודה.