אפילו לבד עם עצמי אני לא יכולה להיות, שלא לדבר על לעשות את העבודה המחורבנת הזאת בתרבות?
זה לא כאילו שאני לא רוצה לראות אותך. אני באמת מתגעגעת אליך והכל; אבל זאת לא סיבה לגרום לי להרגיש כאילו הרגע רצחתי מישהו. [אוינו, בחייך. אתה אפילו לא קצת פולני, אז אל תתחיל לי עכשיו עם פולנית, בסדר?]
אוף, אני שונאת שזה קורה לי, ועכשיו, עם המזל שלי, אני בכלל לא אוכל לסיים את העבודה הזאת בכל מקרה, כי אני כל הזמן אחשוב עליך. לא שאני לא חושבת עליך כל הזמן במילא. ואני מתכוונת לזה, זה ממש מציק. ולא שהייתי מצליחה לסיים אותה ולקבל מעל שבעים [עאלק]. אני כ"כ שונאת תרבות. תרבות זה המקצוע הכי אדיוטי שאפשר להמציא.
ארג!
[מה גם, שהעיצוב המעפן החליט לשים לי את הסגול המזוויע הזה, ואני לא מצליחה להוריד אותו.]
[עדכון: שחור זה גם טוב.]
עאלק. התעצבנתי לשווא?
אז, ביום שני...
מי בא?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ברווז בצנצנת