דקה לפני שיצאתי, טל התקשרה.

"היי, מתי אתם יוצאים?"
"בדיוק עכשיו, נגיע עוד-" מתנתק, "שעה, סעמק."

לקח לנו משהו כמו שעה להבין איך מגיעים לבית של טל, אבל ניחא.

עליתי לבית שלה, ואז בדיוק אח שלי חיפש אותי, עם השקית שרציתי לתפור אצל אילנה. סתוּם.

אז ניסינו לברר אל מי אנחנו הולכות [בסוף נשארנו], ואם אני נשארת לישון [בסוף נשארתי].

לרגע אחד אני לא מסתכלת, והיא מתקשרת לאיתמר [כדי "לשמוע איך הוא נשמע"] ומנתקת, אני מתרגזת עליה בעוד היא "מאשרת". נו, ניחא. [אחרי דקה הוא מתקשר חזרה, והיא עונה בטעות, גאד.]

ואז באו שחר ועומר אלינו, ווהו.

שחר היא מאגניבה. עומר הוא תמוה.

והיה הזוי, ונשארנו ערים עד 3:00 [חוץ מעומר, שנרדם על המיטה של טל, וטל, שנרדמה על הרצפה או משהו], ואני ושחר רצינו לשחק דוראק, אבל לא היו קלפים, אז הכנו מנייר. אני יודעת.

[כולנו היינו מחוקים לגמרי, כן. ברמות.]

אחרי זה חזרתי. ועכשיו אני כאן, ויש לי מבחן בתרבות מחר.

סעמק.